בע"מ 5757/20פלוני נ. פלוני

1.

המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה ) הם הוריה של קטינה ילידת שנת 2009 (להלן: הקטינה ). כעולה מהחומרים שלפניי, בין המבקש לבין המשיבה סכסוך מתמשך אשר השפיע על הקטינה ואשר הוביל לכך שביום 6.3.2019 הורה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים על העברת הקטינה למרכז חירום. בהמשך, בחודש נובמבר 2019, הקטינה הוכרזה כקטינה נזקקת לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער ) תוך שצוין כי היא נתונה ללחצים מהוריה שלא מאפשרים לה מרחב וחופש, באופן שעשוי לפגוע בהתפתחותה. בחודש מאי 2020 הגישה עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער בקשה להארכת צו ההוצאה ממשמורת של הקטינה לשנה נוספת ולהשמתה במשפחתון. ביום 25.5.2020 נעתר בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט הבכיר א' כץ ) לבקשה. בית המשפט ציין כי לאחר שעיין במכלול החומר שבתיק, שמע את התנגדות המבקש והמשיבה, כמו גם את עמדת אנשי המקצוע ממרכז החירום, את הקטינה בעצמה ואת האפוטרופא לדין, נחה דעתו כי יש להיעתר לבקשה שכן ט ובת הקטינה היא שיבוצה במשפחתון. בית המשפט קבע כי הצו יעמוד בתוקפו עד ליום 25.5.2021.

2.

המבקש ערער על פסק הדין ולצד הערעור הגיש בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והקטינה נקלטה במשפחתון ביום 8.6.2020. ביום 29.6.2020 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג ) את הערעור. המקרה הנוכחי, כך צוין, נמנה על אותם המקרים החריגים שבהם יורה בית משפט על העברת הקטינה למקום ניטרלי, הרחק מהוריה. בית המשפט המחוזי נדרש לדיווחים שונים על הקטינה (ובכלל זאת, מבית הספר בו למדה וממרכז החירום שבו שהתה למעלה משנה) וקבע כי בנסיבות העניין, לא קמה עילה להתערבות של ערכאת הערעור בהחלטה בדבר השמת הקטינה במשפחתון. כן נדחו טענות המבקש שלפיהן לא נבדקו כדבעי חלופות למגורי הקטינה עמו או עם מי מבני משפחתו. התרשמותו של בית המשפט לענייני משפחה הייתה כי לא ניתן לקבל את החלופות שהוצעו על ידי המבקש שכן הן לא עונות על צרכי הקטינה ואין מקום להתערב בקביעה זו. לבסוף, ציין בית המשפט המחוזי כי בהתאם להוראות חוק הנוער אין מדובר בהחלטה בלתי הפיכה (סעיף 14 לחוק).

3.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה עותר המבקש – שאינו מיוצג – "לביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים [...] ולעריכת 'משפט חוזר אזרחי' בנדון". בעיקרם של דברים, טוען המבקש כי בידיו הקלטות שמוכיחות כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי התבסס על דיווח כוזב ("תרמית", כלשונו) של המשיבות. לדבריו, משלא שמע בית המשפט המחוזי את ראיותיו, לא התאפשר לו להוכיח את התנהלותם הפגומה של גורמי הרווחה בעניינו ובעניין הקטינה. לבסוף, עותר המבקש להחזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן וידון בראיות המבקש ובכללן הקלטות שמוכיחות את האופן שבו הטעו גורמי הרווחה את בית המשפט.

יוער כי לבקשת הרשות לערער צורף פסק הדין של בית המשפט המחוזי בלבד, ולפיכך הוריתי למבקש ביום 17.8.2020 להמציא לבית המשפט את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, את הודעת הערעור שהגיש וכן את פרוטוקול הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי. ביום 27.8.2020 (לאחר החלטה נוספת בה הוריתי למבקש להמציא את המסמכים) המציא המבקש חלק מהמסמכים שהתבקשו.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומרים הנוספים שהגיש המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. אכן, בהליכים מהסוג דנן, אשר עוסקים ביחסי הורים וילדים, מתחייבת גמישות מחשבתית ופרוצדורלית. עם זאת, אין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת באורח "אוטומטי" (ראו, למשל, רע"א 4383/20 פלונית נ' עו"ס לפי חוק הנוער , פסקה 8

(1.7.2020); רע"א 5164/19 פלונית נ' פקיד סעד אבן יהודה , פסקה 4

(31.7.2019) ). גם בהינתן אמת המידה המקלה האמורה, אין מקום ליתן רשות לערער בענייננו. בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה בחנו את עמדות המבקש והמשיבה, כמו גם את עמדת גורמי הרווחה והאפוטרופא לדין והגיעו למסקנה כי טובת הקטינה מצדיקה את העברתה למשפחתון. זאת, בין היתר נוכח השפעתו של הסכסוך בין הוריה על תפקודה ולאחר שגורמי הרווחה בחנו חלופות נוספות לשיבוץ הקטינה. בהקשר זה צוין כי החלופות שהוצעו על ידי המבקש לא יוכלו לספק לקטינה את המוגנות הנייטרלית הנדרשת לה. לא שוכנעתי כי נפל בפסקי הדין פגם אשר מצדיק בירור נוסף לפני בית משפט זה. זאת, גם בשים לב לטענות המבקש שנוגעות להתנהלות גורמי הרווחה ולתקינות ההליך בעניינה של הקטינה. כעולה מהחומר שלפניי המבקש העלה טענות בעניין גם לפני בית המשפט המחוזי, אשר כאמור לא מצא לשנות מהמסקנה שאליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה. לבסוף, יוזכר שתוקפו של הצו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה הוא עד לחודש מאי 2021, וממילא, סעיף 14 לחוק הנוער מאפשר "לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל" (כפי שציין גם בית המשפט המחוזי בפסק הדין).

מכל מקום, מוטב שהמבקש יפנה לקבלת ייעוץ משפטי, ובכלל זאת לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים (ככל שהוא עומד בתנאי הזכאות), לבחינת האפשרויות העומדות לפניו.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.