בע"מ 5767/06 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1969 ולהם 3 ילדים בגירים. בין בני הזוג התנהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בנוגע לפירוק השיתוף בנכסיהם. בית המשפט (כב' השופטת א' זיסקינד) פסק באשר לפירוש השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג. באשר לדמי השכירות שמתקבלים בגין השכרת יחידות דיור במתחם המגורים של דירת בני הזוג, קבע בית המשפט כי יש לחלקם בשווה בין בני הזוג. בנודע לזכויות פנסיה של המשיבה, נקבע כי הוכח שבמהלך השנים חסכה המשיבה בחשבונה פנסיה עבור המבקש וכי המבקש פדה את זכויותיו בחיסכון זה. כן נקבע כי המבקש צבר לעצמו כספים בחשבון עצמאי, ולפיכך אינו זכאי למחצית זכויות הפנסיה של המשיבה. עוד נפסק כי לא הוכחה טענתו של המבקש לפיה המשיבה רכשה דירה לאימה בכספי חסכונות הילדים.

2.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' שפירא). ערעורו של המבקש באשר לפירוק השיתוף בדירה וכן באשר לגובה הוצאות המשפט התקבל. יתר הערעור נדחה. באשר לזכויות הפנסיה של המשיבה קבע בית המשפט שהוא אינו מוצא להתערב ב"קיזוז" שערך בית המשפט לענייני משפחה בין הכספים שנפדו על ידי המבקש לבין זכויות הפנסיה של המשיבה, וזאת למרות שהקיזוז לא נערך באופן מדויק. אף לעניין דירת אימה של המשיבה לא מצא לנכון בית המשפט המחוזי להתערב, מאחר שמסקנת בית המשפט לענייני משפחה היתה מבוססת על ממצאים עובדתיים.

3.

המבקש טוען כי נוצרה תוצאה בלתי הוגנת, כאשר הוא נותר ללא חלקו בזכויות הפנסיה של המשיבה, למרות שהיקף הכספים שמשך לא התברר, בעוד שהוא מחויב לחלוק עם המשיבה כספים שהתקבלו בגין דמי שכירות. המבקש טוען כי למשיבה זכויות פנסיה ששוויין גבוה ביותר זאת לצד זכויות כלכליות נוספות, וכי אפילו אם תתקבל טענת המשיבה כי משך סכום של 20,000 ₪, אין בכך להצדיק קיזוז של כל זכויות הפנסיה. עוד מעלה המבקש טענות באשר לקביעות הערכאות דלמטה באשר לדירת אימה של המשיבה, באשר לחיוב בדמי שכירות, ובאשר לטענתו לפיה המשיבה הבריחה סכומי כסף משותפים גדולים.

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית או כל סוגייה החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה. יצוין כי המבקש אף לא ניסה לטעון לקיומה של סוגיה זו כפי שמתבקש כי יעשה. לפיכך, אין מקום ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). מעבר לכך, קביעותיהן של הערכאות דלמטה מבוססות רובן ככולן על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ובכך ממילא אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, ולא מצאתי כי מקרה זה מצדיק סטייה מכלל זה. באשר לזכויות הפנסיה של המשיבה- בית המשפט לענייני משפחה קבע כי למבקש כספים שצבר בחשבון עצמאי ונפרד, וכי הוא לא גילה לבית המשפט את סכומי הכסף שצבר במהלך השנים, וזאת בניגוד למשיבה אשר פירטה את כל חשבונותיה וחסכונותיה ומסרה את כל הנתונים הנדרשים. במצב דברים זה ראה בית המשפט לנכון לקבוע כי אין למבקש זכות בכספי הפנסיה של המשיבה. על בסיס העובדות שנקבעו, קביעה זו ראויה היא ואין להתערב בה.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.