בע"מ 5877/18 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ר' שמולביץ ) מיום 31.7.2018

בעמ"ש 48043-07-18, הדוחה את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת ו' בן שחר ) מיום 25.6.2018 בתמ"ש 65451-03-16.

2.

המשיב והמבקשת - בני זוג שנישאו כדת משה וישראל - מתגוררים בדירה הרשומה על שמו של המשיב (להלן: הדירה ) . בטרם נישואיהם, נערך בין המשיב לבין המבקשת הסכם יחסי ממון אשר מטרתו העיקרית הייתה לבצע הפרדה רכושית

מוחלטת ביניהם, לרבות ביחס לדירה.

3.

כשש שנים מאוחר יותר, הגיש המשיב לבית הדין הרבני האזורי תביעת גירושין נגד המבקשת. לאחר שבית הדין הרבני האזורי קבע בין היתר כי כל עוד הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת לא ניתן לקבוע מועד לסידור הגט, הגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה תובענה נגד המבקשת לסילוק יד ממקרקעין.

4.

לאחר דין ודברים, בפסק דין מיום 25.6.2018 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את תביעת המשיב לסילוק ידה של המבקשת מהדירה, בנמקו בין היתר כי אין כל עילה או הצדקה להשאיר את המבקשת בדירה בעוד שהמשיב – אדם קשיש כבן 84 שנים – נאלץ לנדוד מביתו ולנהל מאבקים משפטיים עם המבקשת אשר מסרבת להתגרש ולעזוב את הדירה, למרות שיש לה זכויות בדירה אחרת בה היא מתגוררת כיום עם בתה.

5.

המבקשת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וכן הגישה בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע הפינוי, בקבעו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכי הוא לא שוכנע כי דחיית הבקשה האמורה תגרום למבקשת נזק בלתי הפיך, או כי אם יתקבל הערעור יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו.

6.

מכאן הבקשה שלפני לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה עד להכרעה בערעור, בה בין היתר טוענת המבקשת כי המשיב הבטיח לה את הדירה, אך רימה אותה בשל העובדה שאת ההבטחה האמורה הוא כתב בשתי צוואות הניתנות לשינוי ולא בחוזה מתנה.

7.

דין הבקשה להידחות.

8.

לא מצאתי כי נפלה שגגה במסקנתו של בית המשפט קמא, לפיה בנסיבות המתוארות, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיב, וכי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לא תגרום למבקשת נזק משמעותי, ובפרט בשים לכך כי למבקשת דירה משל עצמה. נוכח האמור איני רואה צורך לנקוט עמדה ביחס לסיכויי הערעור לגופו בשלב זה.

9.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ₪.