פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 5945/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל והשופטות ת'
בזק-רפפורט ו-מ' אילני) בעמ"ש 61179-01-19 מיום 7.7.2019
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש והמשיב הם אחים, אשר מנהלים ביניהם סכסוכים משפטיים רבים וארוכי שנים, בעיקר סביב זכויות הבעלות והשימוש בבית הנמצא בגבעת זאב (להלן: הנכס ). ביום 15.8.2001 ניתן תוקף להסכם אליו הגיעו האחים (להלן: ההסכם ) ובו נקבע, בין היתר, כי המשיב ימכור את הנכס הרשום על שמו, והאחים יוותרו על כל תביעה אחד כלפי השני. בהמשך נדחתה תביעתו של המבקש לאכיפת ההסכם, ונקבע כי אכיפה תהיה בלתי צודקת (בע"ם 3828/08
פלוני נ' פלוני (18.9.2008)). עוד יוער כי ביום 9.2.2016 ניתן בבית משפט זה פסק דין המכריע – על דרך הפשרה – במחלוקות שהתעוררו במישור היחסים שבין המשיב לבין בנק לאומי והמבקש, וזאת מבלי שנדרש בית המשפט לשאלת זכויות הצדדים בנכס (רע"א 3362/15 מקמלאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (9.2.2016)).
2.
ביום 10.4.2016 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ובה התבקש בית המשפט להצהיר כי מחצית משטח המגרש עליו בנוי הנכס נמצאת בבעלותו של המבקש, וזאת לשיטתו בהתאם להסכם בין הצדדים. ביום 18.12.2018 דחה בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שמאי-כתב ) את התביעה. בית המשפט דחה את בקשת המשיב לדחות את התביעה על הסף, וציין כי הקביעה לפיה אכיפת ההסכם תהיה בלתי צודקת נכונה אך למועד בו ניתנה. יחד עם זאת, דחה בית המשפט את התביעה לגופה וקבע, בין היתר, כי דניאל מבקש לאכוף הסכם שונה מזה שאליו הגיעו הצדדים, וכי לא השתנו הנסיבות אשר הובילו בעבר לקביעה כי אכיפת ההסכם תהיה בלתי צודקת.
3.
ביום 7.7.2019 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל והשופטות ת' בזק-רפפורט ו מ' אילני ) את ערעור המבקש על פסק הדין. בית המשפט קבע כי משעה שנקבע בעבר כי אכיפת ההסכם אינה צודקת, ניתן היה לדחות את תביעתו של המבקש על הסף, שכן קביעה זו שקולה מבחינה משפטית לביטול בפועל של ההסכם על ידי בית המשפט. אולם, בית המשפט דן גם בערעור לגופו, ודחה את טענת המבקש לגבי קשר בין פסק הדין של בית משפט זה מיום 9.2.2016 לבין שאלת הזכויות בנכס, וקבע כי אין לו נפקות לעניין ההסכם נושא הבקשה דנן.
4.
מכאן לבקשה שלפניי, שלצידה בקשה כי תישמע במאוחד עם בקשת הרשות לערער שהגיש המבקש על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשתו לקבל רשות להתגונן מפני תביעה לסילוק יד מן הנכס (רע"א 5950/19 מקמלאן נ' מקמלאן (31.12.2019) ). כבר בשלב זה אעיר כי לא מצאתי להיעתר לבקשה לאיחוד התיקים, וזאת בשל השוני בין הליך זה לבין התביעה לסילוק יד, בגדרה נדרשו הערכאות הקודמות לקבוע אם הועלתה טענת הגנה לכאורה המצדיקה מתן רשות להתגונן. בענייננו, טוען המבקש כי הוא מבקש לערער אך על קביעתו של בית המשפט לפיה ההסכם בטל משעה שנקבע שאכיפתו בלתי צודקת. עוד נטען כי יש לתלות במשיב את האשם להפרות ההסכם, וכי בנסיבות העניין צודק יהיה להורות על אכיפתו.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה תינתן כאשר מתעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר נגרם למבקש עיוות דין (בע"ם 7877/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (25.11.2018); בע"ם 3047/14 פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (27.7.2014); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). בבקשה דנן מעלה המבקש טענות המכוונות לחלק מפסק הדין של בית המשפט המחוזי המתייחס לאפשרות לדחות את התביעה על הסף. דא עקא, שהערעור נדחה גם לגופו. משאלה הם פני הדברים, מצאתי כי קביעותיהן של הערכאות הקודמות נטועות בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואינן מעוררות שאלה משפטית רחבה המצדיקה מתן רשות לערער לפי אמת המידה האמורה. בשל ריבוי ההליכים בין הצדדים אשר הכריעו בעניין אכיפת ההסכם נושא בקשה זו, איני סבור כי נגרם למבקש עיוות דין המצדיק לדון בטענות המועלות בבקשה ב"גלגול שלישי".
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ג' בטבת התש"ף (31.12.2019).
ש ו פ ט