בע"מ 5980/19 פלוני נ. פלוני

1.

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 25924-12-17 ועמ"ש 27201-12-17, כב' השופטים י' שנלר (סג"נ), ק' ורדי (סג"נ) ו ע' רביד ) אשר קיבל ערעור שהגישה המשיבה ודחה ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (תמ"ש 39936-02-15, כב' השופט ש' בר יוסף ).

2.

ראשיתה של בקשה זו בהליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ונסב על איזון המשאבים בין הצדדים, שחיו כבני זוג ידועים בציבור במשך כ-13 שנים. הצדדים הגיעו להסכמה לגבי מועדי תחילתה וסופה של תקופת השיתוף ביניהם, וקבעו שהנכסים שנצברו במהלך תקופה זו יחולקו באופן שוויוני ביניהם, אך בנוסף ייזקף לזכות המשיבה סך של 400,000 ש"ח. על מנת להעריך את שווי מכלול נכסי הצדדים, לרבות חברה שהקימה המשיבה (להלן: החברה ), ולבדוק האם הוברחו כספים בתקופת השיתוף והאם לצדדים ישנם חובות, מינה בית המשפט מומחה (רו"ח יניב בוכניק; להלן: המומחה ).

המסקנה הרלוונטית ביותר של המומחה לענייננו נוגעת להברחת כספים על-ידי המבקש: המומחה קבע כי המבקש העביר מחשבון החברה ומחשבונות המשיבה לחשבונותיו הפרטיים סך של 1,537,000 ש"ח, והסיק כי משלא הוכח כי אלו שימשו לצורכי משק הבית המשותף, עליו להשיב מחציתם. חרף התנגדות המבקש, בית המשפט לענייני משפחה אימץ בפסק דינו את מסקנות המומחה וחישב את סך חובות הצדדים זה לזו בהתאם לחוות דעתו, לרבות בהתאם למסקנתו ביחס להברחת הכספים על-ידי המבקש. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגשו ערעורים מטעם שני הצדדים. ערעור המבקש, שבו נתבקש לפסול את חוות דעתו של המומחה, נדחה. ערעור המשיבה, שנגע לאופן חישוב חלק מהזכויות והחובות ולפסיקת הוצאות משפט, התקבל ברובו. ביחס לכספים שהוברחו על-ידי המבקש, בית המשפט המחוזי קבע כי מתוך סכומם הכולל, 1,100,000 ש"ח הם סכום שקיבלה המשיבה כתוצאה ממכירת דירה שלא הייתה כפופה לאיזון הנכסים, ולכן על המבקש להשיב לה סכום זה במלואו, בנוסף להשבת מחצית מהסכום הנותר.

3.

בקשת רשות הערעור מתמקדת במסקנת המומחה בעניין הברחת הכספים. המבקש טוען כי המומחה שגה בקביעת הסכום – הן בשל טעות חישובית אריתמטית, והן בשל התעלמות מאסמכתאות המעידות על הפקדות שבוצעו לחשבון הבנק שלו ועל הוצאות כספים עבור צרכים משותפים של הצדדים. המבקש מוסיף ומלין על הערכת המומחה את שווי החברה של המשיבה. הגם שלשיטת המבקש המקרה אינו מעלה כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, השגיאות שנפלו בחוות דעתו של המומחה שאומצה על-ידי הערכאות קמא גרמו לו, לטענתו, עיוות דין, המצדיק להעניק לו רשות ערעור בגלגול שלישי.

בתשובתה, המשיבה טוענת כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לדברי המשיבה, המבקש למעשה חוזר על טענותיו בפני הערכאות קמא, שנידונו כולן ונדחו באופן מנומק, לרבות בערעור. אף המסמכים המצורפים לבקשה דנן הוצגו בפני הערכאות קמא ובפני המומחה, ולמבקש ניתנה הזדמנות לחקור את המומחה ביחס אליהם. אף אילו הייתה ניתנת רשות ערעור, לא היה מקום להתערב בממצאי הערכאות קמא, משאלו ממצאי עובדה ומהימנות, שערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהן; מקל וחומר בגלגול שלישי, וביתר שאת כאשר פסק הדין של הערכאה הדיונית מבוסס על חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט. מעבר לכך, לגופו של עניין, המשיבה גורסת כי בטענת המבקש לעניין הצורך לבחון את ההפקדות לחשבונו אין כדי לסייע לו – הפקדות אלו אינן עומדות בניגוד למסקנה כי המבקש העביר לחשבונותיו כספים מחשבונות המשיבה ומחשבון החברה, וכי הם לא הוצאו על צרכים משותפים.

4.

לאחר שקילת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה כל שאלה עקרונית החורגות מעניינם של הצדדים, וטענותיו הפרטניות של המבקש אינן מצדיקות להעניק לו רשות ערעור ולדון בעניינו בגלגול שלישי. כמו כן, לא עולה כי למבקש נגרם עיוות דין: למבקש היה יומו בבית המשפט, כאשר הייתה לו הזדמנות להשמיע את כלל טענותיו ולהמציא את כלל המסמכים הרלוונטיים בפני המומחה, בפני בית המשפט לענייני משפחה ובפני בית המשפט המחוזי. התרשמתי כי הן המומחה והן הערכאות השיפוטיות בחנו את מכלול טענותיו של המבקש לגופו של עניין ולא מצאתי מקום להתערב במסקנותיהם. כמו כן, מקובלת עליי טענת המשיבה כי אף טענות המבקש לגופן אינן מגלות עילה להתערבות במסקנותיו של המומחה. זאת, בפרט לנוכח הצמצום שיש לנהוג בהתערבות במסקנותיו של מומחה מטעם בית המשפט (ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' , פס' 16 ( 1.12.2008 )). אף המיקום הדיוני של ההליך דנן – גלגול שלישי – תומך בתוצאה של אי-התערבות.

5.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ש"ח.