בע"מ 6101/15 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר והורים לקטינה כבת שנתיים (להלן: הקטינה ). הרקע לבקשה שלפניי בשתי החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה – שהתקבלו בשני הליכים נפרדים – הנוגעות למשמורת הקטינה והסדרי ראייתה; וחיוב המבקש במזונותיה ובדמי מדורה. הקטינה מצויה במשמורתה הבלעדית של האם החל מחודש ספטמבר 2014, שאז ניתן לבקשתה צו הגנה נגד המבקש. בחודש אוקטובר 2014 הגיש המבקש בקשה למתן צו הגנה נגד המשיבה בטענה כי קיים חשש שמא היא תפגע בקטינה (להלן: ההליך הראשון ) . בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת א' נוס ) קבע ביום 16.11.2014 כי אין ממש בטענות המבקש; וכי מחלקת הרווחה תגיש תסקיר בנושא המשמורת והסדרי הראייה של הקטינה. מחלקת הרווחה הגישה בעניינם של הצדדים שלושה תסקירים, שמהם עולה כי המבקש הסכים תחילה לחידוש הקשר עם הקטינה באמצעות מרכז קשר (לשם הוגבלו בהמשך המפגשים שלו עמה; ראו החלטה מיום 7.12.2014), אך בהמשך חזר בו מהסכמתו ואף סרב לשוחח עם גורמי הרווחה. בהמשך לכך, במהלך חודש מרץ 2015, הגיש המבקש בקשה לקיים דיון דחוף בבקשתו לצו הגנה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' נוס ) דחה ביום 8.4.2015 את הבקשה תוך שהוא מפנה להחלטתו מיום 16.11.2014 וקבע כי התיק ייסגר. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) דחה ביום 7.6.2015 את הערעור הן מהטעם שהחלטתו האופרטיבית של בית המשפט לענייני משפחה היא מיום 16.11.2014 ומשכך המועד להגשת ערעור עליה חלף, הן לגופו של עניין.

2.

במקביל להליכים המתוארים לעיל הגישה המשיבה תביעה למזונות הקטינה ולדמי מדור (להלן: ההליך השני ). בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת א' נוס ) קבע בהחלטה מיום 12.5.2015 כי הקטינה תיוותר במשמורתה הזמנית של המשיבה. עוד חייב בית המשפט את המבקש בתשלום מזונות זמניים חודשיים בסך של 1,300 ש"ח ובתשלום 30% מדמי מדורה של הקטינה. המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) דחה ביום 13.7.2015 את הבקשה. נקבע כי טענות המבקש הנוגעות להסדרי המשמורת והראייה הועלו ונדחו במסגרת ערעורו בהליך הראשון; ואשר לנושא המזונות הזמניים נפסק כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. בית המשפט גם דחה את טענת המבקש שלפיה בית המשפט לענייני משפחה לא היה מוסמך לחייבו במזונות זמניים ולהכריע בשאלת המשמורת הזמנית מבלי שהוגשו בקשות לכך מטעם המשיבה.

1.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה כאמור תוקף המבקש את החלטות הערכאות הקודמות הן בהליך הראשון, הן בהליך השני. אשר להליך הראשון, המבקש טוען כי שגה בית המשפט לענייני משפחה שהכריע בבקשה למתן צו הגנה מבלי לקיים דיון הוכחות תוך פגיעה בזכותו להליך הוגן; כי בית המשפט לענייני משפחה האציל שלא כדין מסמכותו לקביעת הסדרי משמורת וראייה לגורמי הרווחה; וכי גורמי הרווחה והערכאות הקודמות הפלו אותו לרעה על רקע מגדרי. אשר להליך השני, המבקש טוען כי שגו הערכאות הקודמות שלא התייחסו לחוות דעת פסיכיאטריות שהוגשו בעניינה של המשיבה אשר מקימות חשש – כך המבקש – לשלומה של הקטינה; כי בית המשפט לענייני משפחה לא היה מוסמך לקבוע מזונות זמניים בהיעדר בקשה מטעם המשיבה; וכי פגישותיו עם הקטינה – שהוגבלו כאמור למרכז קשר בלבד – פוגעות בזכויותיו כהורה. המבקש מוסיף כי בקשתו מעלה סוגיות עקרוניות בעניין סדרי הדין הראויים בבירור בקשה למתן צו הגנה לטובת קטין; סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להכריע בנושאי משמורת ומזונות זמניים מבלי שהוגשה בקשה בעניין; והיקף סמכויותיהם של גורמי הרווחה בקביעת הסדרי ראייה של קטינים והוריהם.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. טענות המבקש בנוגע לסדרי הדיון בבקשתו למתן צו הגנה; להסדרי המשמורת והראייה שנקבעו בעניינו; ולסיכון לקטינה הנשקף לכאורה מהמשיבה נשמעו בשתי הערכאות הקודמות אשר הכריעו בהן. טענות אלו נטועות בנסיבות המקרה הפרטני ואינן מקימות עילה

למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 1489/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (16.9.2015) ). טענת המבקש בדבר הפלייתו על רקע מגדרי בקביעת המשמורת והסדרי הראייה נטענה בעלמא ואף לגופה לא מצאתי בה ממש. מטעמים אלה ראיתי לדחות את הבקשה. בשולי הדברים יוער – באשר להליך השני – כי מדובר בהחלטת ביניים בהליך שבירורו רק החל, ומשכך לא נסתם הגולל על טענות המבקש בעניין זה, שתתבררנה ותוכרענה לגופן בבית המשפט לענייני משפחה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.