פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
6243/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטים ע' רביד, נ' שילה, ג' הס) מיום
01.07.2022 בתיק עמש 60706-05-21
בשם המבקשת:
עו"ד רוברט ליכט-פטרן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטים ע' רביד , נ' שילה , ג' הס )
בעמ"ש 60706-05-21 מיום 1.7.2022, בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו בת"ע 46864-10-17 מיום 14.4.2021 בו נדחתה בקשת המבקשים למתן צו קיום צוואה.
העובדות בתמצית
2.
המבקשת עתרה למתן צו קיום צוואה מיום 6.5.2015 שערך בעלה המנוח (להלן, בהתאמה: המנוח ו- הצוואה ), אשר הלך לבית עולמו ביום 3.10.2016. אחד מהנכדים של המנוח הגיש התנגדות לבקשה לקיום הצוואה, ולאחר שנה, המשיב, שהוא נכד נוסף של המנוח, הצטרף להתנגדות הנ"ל. בהתנגדות מטעמו, טען המשיב, בין השאר, שהמנוח לא קרא עברית והצוואה לא תורגמה לפרסית כראוי. ביום 14.4.2021 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את ההתנגדות של המשיב ובהתאם דחה את בקשת המבקשת. נקבע כי המשיב הרים את הנטל להוכיח שהצוואה איננה משקפת את רצונו החופשי של המנוח היות והוכח שהצוואה לא תורגמה לו כראוי לשפה הפרסית, וכן כי הצוואה
נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת של המבקשת ושל בניהם של המבקשת והמנוח, תוך מעורבות מצידם.
על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי.
3.
ביום 1.7.2022 נתן בית המשפט המחוזי את פסק דינו, המפורט והמנומק היטב, בו דחה את הערעור. בעיקרו של דבר, נקבע כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה עוסק בחוסר האמינות של המערערת ושל עורכת הדין שערכה את הצוואה, וכי ערכאת ערעור ככלל איננה נדרשת לממצאי עובדה, אלא במקרים חריגים, שהמקרה דנן איננו נמנה עליהם.
על החלטה זו הגישה המבקשת את הבקשה דנן, בגדרה חוזרת היא על עיקרי טענותיה לפני בית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
4.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה.
5.
עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי חרף ניסיון המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני בעל השלכות רוחב, הלכה למעשה, הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנדון, והיא אינה מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו מיני רבים: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)).
6.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנ ות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה באלול התשפ"ב (21.9.2022).
ש ו פ ט ת