בע"מ 6262/05 פלוני נ. פלוני

1.בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת י' שטופמן) מיום 2.6.05, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (כב' השופטת ח' ריש-רוטשילד) מיום 7.7.04, בה דחה בית המשפט לענייני משפחה שתי בקשות שהגיש המבקש לסלק על הסף תובענות שהגישה המשיבה מס' 1 (להלן: המשיבה ) לבית המשפט לענייני משפחה.

2.המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1995 וביום 15.2.01 נולדה לבני הזוג בת. עוד בטרם לידת הבת חלה התערערות ביחסי בני הזוג, אשר מצויים מאז שנת 2000 בהתדיינויות שונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה. עניינם של ההליכים הנוכחים בשתי תובענות שהגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה – האחת למשמורתה על בתם המשותפת והשניה להתיר לבת להגר עם המשיבה לארצות הברית. המבקש פנה בבקשה לבית המשפט לענייני משפחה לסילוק התובענות, בנימוק של חוסר סמכות. זאת, מפני שלדבריו הסמכות לדון בתובענות נתונה לבית הדין הרבני, אשר נזקק לנושא המשמורת וההגירה במסגרת תביעה לגירושין אשר הגישה המשיבה לבית הדין, עוד בטרם הגשת תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה.

3.לדברי המבקש, ענייני המשמורת וההגירה נכרכו בתביעתה של המשיבה לגירושין, כנושאים הכרוכים מעצם טיבם וטיבעם בתביעת גירושין. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הגירה – להבדיל ממשמורת – אינה כרוכה מעצם טיבה וטיבעה בתביעת גירושין. כן קבע בית המשפט, כי בכל מקרה טענות של כריכה אינן יכולות במקרה דנן לחסום את דרכה של המשיבה להגיש תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה, שכן תביעתה לגירושין נדחתה בבית הדין ותיק הגירושין נסגר. משנדחית תביעת גירושין, אין לבית הדין סמכות נמשכת לדון בדברים הכרוכים בתביעת הגירושין. בית המשפט לענייני משפחה דחה אפוא את בקשותיו של המבקש וקבע כי לו הסמכות לדון בענייני המשמורת וההגירה ולא לבית הדין הרבני.

4.על החלטת בית המשפט לענייני משפחה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור תוך שאימץ את נימוקיו של בית המשפט לענייני משפחה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, היא הבקשה שבפניי.

5.בבקשתו מעלה המבקש מספר טענות המכוונות, בעיקר, נגד שתי קביעות של בית המשפט לענייני משפחה – הראשונה, לפיה תיק הגירושין נסגר; והשניה, לפיה נושא ההגירה אינו כרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת גירושין. לדבריו, תיק הגירושין לא נסגר. אמנם, בפסק דינו של בית הדין הרבני נפסק כי התביעה נדחית, אולם יש להבין קביעה זו על רקע נימוקי פסק הדין, בו נאמר כי על הצדדים למצות את הנסיונות לשלום בית בטרם יפסוק בית הדין גירושין. באשר לסוגית הכריכה, טוען המבקש כי סוגיה זו טרם הוכרעה בפסיקה ויש מקום אפוא למתן רשות ערעור.

6.בתגובתה טוענת המשיבה שהמבקש אינו יכול להשען על טענה לפיה נושא ההגירה נכרך, כנושא הכרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעה לגירושין, כאשר התביעה לגירושין הוגשה על ידי המשיבה ולא על ידי המבקש. היא מצידה לא רצתה לכרוך את ענייני המשמורת וההגירה, ובפועל גם לא כרכה אותם.

7.דין הבקשה להדחות. על פי אמות המידה שקבע בית משפט זה, רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעלה שאלות משפטיות בעלות חשיבות ואופי כללי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע" מ, פ"ד לו(3) 123, 128). במקרה דנן טוען המבקש כי השאלה אם סוגית ההגירה כרוכה מעצם טיבה וטבעה בתביעה לגירושין טרם הוכרעה בפסיקה. ואולם, סוגיה זו מתעוררת רק בהנחה שתביעת הגירושין שהגישה המשיבה לא נדחתה. כפי שראינו, שתי ערכאות קבעו שהתביעה נדחתה והתיק נסגר. טענותיו של המבקש בהקשר זה אינן מעלות שאלות בעלות אופי כללי ומתייחסות הן אך ורק לפירוש פסק דינו של בית הדין הרבני, הנוגע לצדדים להליך זה בלבד.

גם לגופו של עניין רואה אני קושי בעמדתו של המבקש. כפי שצוין, התביעה לגירושין נדחתה. אכן, בית הדין קבע כי על הצדדים לעשות מאמצים לשלום בית. גם בהנחה שתיק הגירושין נשאר בינתיים פתוח, ספק בעיני אם הותרת התיק פתוח לתקופה בלתי קצובה צריכה לחסום את דרכה של המשיבה שהגישה את התביעה מלכתחילה, מלהגיש תביעה בנושא המשמורת לבית המשפט לענייני משפחה.

מהנימוקים המפורטים, אינני סבורה שהמקרה דנן מתאים לבירור טענותיו של המבקש בנושא כריכתה של סוגית ההגירה. הבקשה נדחית אפוא. לאור טיב הטענות והסוגיות העומדות לדיון, אין צו להוצאות.