פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
6263/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים
מ' ברנט
,
ו' פלאוט
ו-
צ' ויצמן
)
בעמ"ש 23819-10-19 מיום 15.7.2020
בשם המבקשים:
עו"ד מיכאל לויט
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים
מ' ברנט , ו' פלאוט ו- צ' ויצמן ) בעמ"ש 23819-10-19 מיום 15.7.2020, בגדרו התקבל ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת א' שטיין ) בתמ"ש 415-09-13 מיום 11.8.2019.
2.
בפסק דינו קיבל בית המשפט לענייני משפחה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשים, אחי המשיב ואשתו, בה עתר כי תרשמנה על שמו זכויותיה של אמו המנוחה בדירת מגורים, בשל העובדה כי פרע חוב משכנתא שנטלו המבקשים ביחס לדירה. וזאת, לאחר שבהליך קודם שהתנהל (ה"פ 773/99) נקבע כי המבקשים זכאים להירשם כבעלי הזכויות בדירה, בכפוף לרישום משכנתא על שמם, אך בסופו של יום לא רשמו הם את הזכויות כאמור ולא פרעו את המשכנתא. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לתוצאת ההליך בה"פ 773/99, בו נידון מישור היחסים בין הבנק כמלווה למבקשים כחייבים בפירעון ההלוואה, אין כל נפקות לענין מישור היחסים בין המשיב והמבקשים. כן נקבע כי בעוד שרישום זכויות המבקשים הוכפף לרישום המשכנתא, כך שהימנעותם מתשלום החוב משפיעה על זכויותיהם בדירה, פירעון החוב על ידי המשיב בתיק ההוצאה לפועל שנפתח מנע את איבוד הזכויות בדירה, ועל כן זכאי הוא להירשם כבעליה.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של המבקשים. לאחר שבדיון שנערך בערעור טענו המבקשים כי שילמו את רוב חוב המשכנתא, הורה בית המשפט המחוזי על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, לשם בירור חלקו של המשיב בתשלום החוב ביחס לכלל שיעור המשכנתא והכרעה בסעד המתאים לנוכח הממצאים שייקבעו בנושא.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
אוסיף, כי משהורה בית המשפט המחוזי על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לצורך בירור האמור וקביעת הסעד המתאים בתביעה, ברי כי לא היה מקום להגשת בקשה דנן בהיותה בקשה מוקדמת, בשים לב לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי פתח מחדש את ההכרעה במחלוקת ובמובן זה קיבל למעשה את ערעור המבקשים.
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.
ניתנה
היום, כ"א בחשון התשפ"א (8.11.2020).
ש ו פ ט