בע"מ 6333/13 פלוני נ. פלוני

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט י' שנלר, עמ"ש 38385-02-12), לדחות את בקשת המבקשת למתן צו עיקול.

המבקשת והמשיב נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 1971. כעבור זמן עלו היחסים בין השניים על שרטון, והם הגישו תביעות הדדיות לפירוק השיתוף בנכסיהם. בדצמבר 2011 הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתביעות. בין היתר, הורה בית המשפט על פירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים (להלן: הדירה). לצורך כך מונו באי כוח הצדדים ככונסי נכסים, על מנת למכור את הדירה ולחלק את תמורת המכירה (להלן: התמורה) בין הצדדים. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – נדחתה.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. יחד עם הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, שנדחתה. בהמשך, עוד בטרם התברר הערעור לגופו, הגישה המבקשת בקשה למתן צו עיקול על זכויותיו של המשיב בדירה - בקשה שנדחתה אף היא (15.6.2013). לאחר מכן הגישה המבקשת בקשה למתן צו עיקול על חלקו של המשיב בתמורה. יובהר כי בעת הגשת בקשה זו טרם נמכרה הדירה על ידי כונסי הנכסים. בהתאם לכך הבקשה נדחתה, תוך שבית המשפט המחוזי מציין כי לאחר שתימכר הדירה ויתקבלו הכספים – ניתן יהיה להידרש, אם בכלל, לבקשת העיקול על חלקו של המשיב בתמורה. מכאן הבקשה שלפניי.

במסגרת הבקשה נטען כי אי-מתן צו העיקול עלול לסכל את זכויותיה של המבקשת ברכוש המשותף. נטען על ידי המבקשת כי המשיב הבריח את כל כספיו מן הארץ, וכי אם לא יעוקל חלקו בתמורה – יוברחו אף כספים אלו.

דין הבקשה להידחות. הרושם המצטייר הוא כי בקשת העיקול על כספי התמורה, על פי מהותה, איננה אלא ניסיון לעקוף החלטות קודמות שניתנו בתיק. יוזכר כי המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט לענייני משפחה, בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, ובקשה למתן צו עיקול על זכויותיו של המשיב בדירה. כל הבקשות נדחו זה מכבר, ולא עולה מהחומר כי הוגש ערעור בעניין. יתירה מכך: במסגרת ההכרעות שצוינו אף נבחנו טענותיה של המבקשת באשר להברחת נכסים על ידי המשיב, והובהר כי ספק אם המבקשת זכאית לרחוץ בניקיון כפיה. כך, למשל, ציין בית המשפט לענייני משפחה כי גם למבקשת יש כספים שהיא מסרבת לחשוף ולו באופן חלקי. על הרקע הזה, כאמור, נדמה כי הבקשה הנוכחית נועדה בעיקרו של דבר לנסות ולסכל את מתווה פירוק השיתוף שנקבע, חרף החלטות קודמות שניתנו בעניין. לכך יש להוסיף את רוחב שיקול הדעת המסור לבית המשפט בבקשה מעין זו.

לנוכח האמור, הבקשה נדחית. לא למותר לציין כי היה וכונסי הנכסים יקבלו לידיהם את תמורת מכירת הדירה, ותוגש בקשה על ידי מי מהצדדים לעיכוב חלוקת התמורה - חזקה על בית המשפט המחוזי כי יבחן בקשה כזו לגופה.