בע"מ 6416/01 דני בנבנישתי נ. כונס הנכסים הרשמי

המבקשים היו נשואים זה לזו, בשנת 1989 הם התגרשו, אולם בינתיים צברו חובות רבים. ביום 17.4.00 פנו שניהם לבית המשפט המחוזי, וביקשו כי בית המשפט יתן צו לכינוס נכסיהם, יעכב הליכים משפטיים המתנהלים נגדם, ויכריז עליהם פושטי רגל. בקשתם נדחתה, משמצא בית המשפט כי אין תכלית וטעם במתן צו הכינוס, ולאור טענת כונס הנכסים הרשמי, כי חובות המערערים נוצרו כתוצאה מעיסוק בלתי חוקי. כנגד החלטה זו הוגשו ערעורים לבית משפט זה. כאן טען כונס הנכסים הרשמי, כי אין מקום לפשיטת רגל, בשל היעדר מאמץ כן מצד המערערים להקטין את החובות. בהסכמת בעלי הדין בוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והתיק הוחזר לדיון מחדש, לצורך המצאת עמדה מפורטת וחדשה מטעם המשיב, כונס הנכסים הרשמי. כמוסכם על בעלי הדין, עוכבו ההליכים נגד המבקשים, עד למתן פסק הדין בבית המחוזי.

ביום 22.7.01 ניתן פסק הדין נשוא הערעור, ובו דחה בית המשפט המחוזי את בקשת פשיטת הרגל, מן הטעם שסבר כי הכרזתם של מי שעוסקים בעיסוקים בלתי חוקיים, כפושטי רגל, על פי בקשתם, נוגדת את תקנת הציבור.

כנגד פסק דין זה הוגש הערעור דהיום, ובמסגרתו עותרים המבקשים ליתן להם סעד זמני בערעור, המעכב את הליכי ההוצאה לפועל כנגדם, עד להכרעה בו.

כונס הנכסים הרשמי מתנגד לבקשה, בין השאר בשל שהוא סבור כי ייגרם נזק כתוצאה מעיכוב נוסף של הליכי ההוצאה לפועל. הוא גם סבור כי מן הראוי לקבל את עמדת הנושים לגבי עיכוב ההליכים כנגד המבקשים. לחילופין, הוא מציע להתנות את עיכוב ההליכים בחיוב המבקשים בביצוע תשלומים חדשיים לכונס הרשמי, לטובת הנושים, בסכום שלא יפחת מ2,000- ש"ח לחודש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי בהחלטות שניתנו בבית משפט זה בעניינים אחרים, ובהחלטה שניתנה בעניין זה עצמו בבקשה דומה ב"גלגול הקודם" של התיק, נראה לי כי ראוי, ולו לפנים משורת הדין, שההליכים נגד המבקשים יעוכבו, בתנאי שהם יפקידו בקופת המשיב תשלום חודשי קבוע עד להחלטה אחרת של בית המשפט. בהתחשב בטענות המבקשים באשר ליכולתם לשאת בתשלום כזה, אני מעמיד אותו על סכום של 1,000 ש"ח לחודש החל מיום 1.11.01. אם לא יעמדו בכך - יבוטל עיכוב הביצוע של הליכי ההוצאה לפועל. מזכירות בית המשפט תעביר את תיק הערעור אל כבוד הרשם למתן החלטה בבקשת המבקשים לפטור אותם מהפקדת ערבות. עד השלמת הליכי הרישום יועבר הערעור לקביעה מוקדמת בפני הרכב.