בע"מ 6437/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רביד) מיום 30.7.06 בתיק ע"מ 1032/06, בה התקבלה בקשת המשיב לצרף את המבקשים 4-2 כצד להליך. צורפה לבקשה בקשה לעיכוב ביצוע.

ב.המבקשת 1 והמשיב (להלן הצדדים ) נשואים ופרודים; המבקשים 4-2 הם ילדיהם (להלן הילדים ). הצדדים נפרדו בשנת 2001. באותה שנה נפתחו בין הצדדים מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, בכללם תביעה לפירוק שיתוף (תמ"ש 17044/01) ותביעה למזונות הילדים (תמ"ש 17041/01) שהגישה המבקשת 1 בשמם. ביום 16.3.05 ניתן פסק דין במאוחד בשני התיקים, יחד עם תיקים נוספים. ביום 11.5.06 הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי - הן בסוגיית הרכוש והן בסוגיית מזונות הילדים. כמשיבה בערעור נרשמה המבקשת 1 בלבד.

ג.ביום 9.7.06 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי "הודעה על צירוף הילדים כצד לערעור". נטען כי הערעור הוגש על פי הכותרת של פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אך בעקבות עיקרי הטיעון שהגישה המבקשת 1, החליט המשיב לבקש את צירופם של הילדים כמשיבים פורמליים, ולצורך זה לתקן את כתב הערעור. ביום 11.7.06 התקיים דיון בפני ההרכב (השופטים רביד, בן עמי ושפירא), במסגרתו הוצע לצדדים להתפשר. נסיון זה לא עלה יפה, והמשך הדיון נדחה עד שהמשיב יפקיד את הפיקדון שנקבע. ביום 27.7.06, לאחר הדיון בפני ההרכב, הוגשה תגובת המבקשת לבקשת הצירוף. בבקשה נטען כי פסק הדין בהליך שבין המשיב והילדים (תמ"ש 17041/01) נחלט ביום 14.5.06, ומסיבה זו כלל לא ניתן לפתוח את סוגיית המזונות לדיון מחודש בערעור. עוד נטען כי הערעור בסוגיית המזונות (תמ"ש 17041/01) הוגש נגד המבקשת 1 שכלל לא היתה צד בהליך בבית המשפט לענייני משפחה - ומסיבה זו לא היה ניתן לעשותה צד בשלב הערעור. ולבסוף, נטען כי יש למחוק את ערעור המשיב גם בסוגיית הרכוש, כיון שהוא לא צירף לו את כל הצדדים להליך בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 30.7.06 קיבל השופט רביד את הבקשה לצירוף הילדים. כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שבפנינו, בה חוזרת המבקשת על נימוקי ההתנגדות שהועלו בבית המשפט המחוזי.

ד.החלטת השופט רביד מיום 30.7.06 אינה מנומקת, אך ביום 11.9.06 דחה השופט רביד, בהחלטה מנומקת, בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו מיום 30.7.06 (בש"א 2649/06). באותה החלטה נקבע:

"תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת לאמור: "...כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער, יהיה משיב בערעור". ובענייננו, אין חולק כי המבקשים 3-2 הינם בעלי הדין בתביעה למזונות אשר הוגשה באמצעות אימם, המבקשת 1, האפוטרופוסית הטבעית. אלא שכותרת פסק הדין נושאת אך את שמם של המבקשת 1 והמשיב, כך, בין היתר, תוך ציון היות המבקשת 1 (והיא בלבד) התובעת בתמ"ש 17041/01, מה שהיווה, ככל הנראה, מקור השגגה לאי צירופם כמשיבים בערעור.

יחד עם זאת, משאין חולק כי המבקשים 4-2 הינם, כאמור, בעלי הדין בתביעה למזונות... אין חולק כי כמצוות הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לצרפם כמשיבים בערעור" (עמ' 2).

ה.אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית, המדובר בנושא פרוצדורלי בגדרי ערעור, והתערבותו של בית משפט זה בכגון דא תהא מטבעה במשורה. "עצם העובדה כי בפסק דין (ולעניינו החלטה – א"ר) של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די להוציא את המקרה מגדר גלגול שלישי ולהקנות זכות ערעור" (השופט – כתארו אז – ריבלין בבש"א 4511/05 עירית בת ים נ' גני יפית

(טרם פורסמה)). אכן, בענייננו אין טענת זכות ערעור, והמדובר בבקשה לרשות ערעור, אך בכגון דא חלה מטבע הדברים הלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) פ"ד לו(3) 123, מפי מ"מ הנשיא (כתארו אז) שמגר; ואין הבקשה באה בגדר אותן שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית שבגדרן תישקל רשות ערעור, אף שנעשה מאמץ להעטות עליה לבוש כזה. ועוד, מקובלים עלי נימוקי בית המשפט קמא; מסתבר שהודעת הערעור הוגשה בהתאם לכותרת שניתנה לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה - הא ותו לא. הודעת הערעור, שאין כל חולק שהוגשה במועד, התייחסה בפירוש גם לתמ"ש 17041/01 שעניינו כאמור מזונות הילדים - וממילא הוגש ערעור בסוגיית המזונות, ולא ניתן לראות את פסק הדין בתמ"ש 17041/01 כחלוט. ושוב - המדובר, אם בכלל, בפגמים שיש לערכאה הדנה בתיק שיקול דעת לתקנם, ואין הם מצדיקים מתן רשות ערעור. "כלל ידוע הוא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב לנהל את ההליך באופן אותו היא רואה ליעיל וצודק, כמובן בכפוף לכללים שבתקנות סדר הדין. כלל נוסף הוא שבית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת זה אלא במקרים חריגים. המבקשת לא שכנעתני כי בנסיבות העניין החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה בלתי סבירה במידה כזו המצדיקה התערבות כאמור" (רע"א 8716/04

סלבין בניין והשקעות (ישראל) בע"מ נ' שאול רסולי (לא פורסם) - השופט גרוניס). עוד אוסיף כי הסכסוך בין הצדדים, שדומה שהסוגיות המרכזיות בו כבר הוכרעו, נמשך כבר למעלה מחמש שנים - וטוב יעשו אם יביאו אותו לסיומו בהסכמה, ויחסכו הוצאות ההולכות ונערמות.

ו.משלא נעתרתי לבקשה להרשות ערעור, התייתרה הבקשה לעיכוב ביצועה של החלטתו של השופט רביד מיום 30.7.06, שהוגשה לבית משפט זה ביום 5.11.06.