פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 6515/23
בבית המשפט העליון
בע"מ 6515/23
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על
פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן) ברמ"ש 41956-08-23
מיום 29.8.2023
בשם המבקש: עו"ד שי שמחיוב;
עו"ד ורד חיות מסיקה
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן) ברמ"ש 41956-08-23 מיום 29.8.2023, שבמסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת ר' מקייס) בתלה"מ 16516-02-12 מיום 5.8.2023.
2.הצדדים הם בני-זוג לשעבר, אשר נפרדו בשנת 2020, ומנהלים מאז הליכים משפטיים בנוגע לבנותיהם הקטינות (להלן: הקטינות). במסגרת הליכים אלו, מינה בית המשפט לענייני משפחה אפוטרופוסית לדין עבור הקטינות וכן התקבלה חוות-דעת של מומחית מטעם בית המשפט בנוגע למצבן של הקטינות (להלן בהתאמה: האפוטרופסית ו-המומחית; להלן יחד: גורמי המקצוע). ביום 7.2.2023 הגיש המבקש תביעה נגד המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה, שבגדרה עתר כי בית המשפט יורה על רישום של אחת הקטינות (להלן: הקטינה), לבית-ספר מסוים בשנת הלימודים הקרובה (להלן: המוסד המבוקש). מנגד, טענה המשיבה כי יש לרשום את הקטינה לבית-ספר אחר (להלן: המוסד האחר). בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המבקש. על פסק-דין זה, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשתו וקבע, בין היתר, כי לא הוכח שאיכות הלימודים במוסד המבוקש גבוהה מזו שבמוסד האחר; וכי בהתבסס על חוות דעתה של המומחית ועמדת האפוטרופוסית שנשמעה בדיון שהתקיים ביום 29.8.2023 לעניין טובתה של הקטינה כיום – יש לדחות את הבקשה.
3.מכאן הבקשה שלפניי, אשר במסגרתה, חוזר המבקש על עיקר טענותיו לפני הערכאות הקודמות, וטוען, בעיקרו של דבר, כי טובת הקטינה מחייבת את לימודיה במוסד המבוקש; כי איכות הלימודים במוסד האמור עולה על זו שבמוסד האחר; וכי הסתמכות בית המשפט המחוזי על גורמי המקצוע שגויה.
4.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.
5.הלכה עמנו כי בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים חריגים בלבד, שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, או כדי למנוע עיוות-דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שלפניי נטועה עמוק בנסיבות המקרה הפרטני ואיננה מעוררת כל שאלה עקרונית בעלת השלכות רוחב. לפיכך, היא אינה עומדת באמות המידה המצומצמות הנ"ל. כמו כן, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות-דין.
אוסיף, כי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס, בין היתר, על עמדות גורמי המקצוע, ובפרט עמדת האפוטרופסית אשר השמיעה את דבריה ביחס לטובת הקטינה כיום, בדיון שהתקיים לפניו. מטבע הדברים, יש ליתן משקל רב לעמדות גורמים אלה.
6.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020.
יצוין, כי לצד הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. לאור התוצאה המפורטת לעיל, אין מקום להידרש לה.
משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד באלול התשפ"ג (31.8.2023).
ש ו פ ט ת