בע"מ 6568/07 פלוני נ. פלוני

1.המבקש תבע את אחיו (המשיב) בבית המשפט לענייני משפחה. שניהם קיבלו מאביהם המנוח, עוד בחייו, חלקים ממקרקעין שהיו בבעלות האב. בשנת 1982 הם הסכימו על חילופין מסוימים במקרקעין וניתנו לשם כך יפויי כוח הדדיים. לימים, בשנת 2001, חתם המשיב על יפוי כוח נוסף לטובת המבקש על חלק מהמקרקעין שהיו עדיין רשומים על שם אביהם המנוח. המבקש טען בתביעתו, כי יפוי הכוח הנוסף מ-2001 מבטא עיסקה נוספת שנערכה בין האחים, ובה נתן לו אחיו, המשיב, במתנה חלקת קרקע נוספת מעבר לזו שניתנה לו בחליפין של שנת 1982.

המשיב טען לעומתו כי לא היו דברים מעולם. יפוי הכוח השני שניתן על ידו לאחיו המבקש בשנת 2001 לא נועד אלא לצורך תיקון טעות דפוס שנפלה ביפוי הכוח הראשון, ומעולם לא היתה מצידו עיסקה או נתינה נוספת של מקרקעין לאחיו מעבר לעיסקת החליפין המקורית.

בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט צ' גדול), לאחר ששמע את ראיות הצדדים, דחה את התביעה ואימץ במלואה את גירסת המשיב, לפיה יפוי הכוח השני לא נועד אלא להחליף ולתקן את יפוי הכוח הראשון שנפלה בו כאמור טעות הדפסה.

המשיב הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. במועד הדיון שנקבע לשמיעת הערעור, התברר כי לא הוגשו על ידו עיקרי טיעון ושמיעת הערעור נדחתה עקב כך למועד אחר. במועד הדיון השני לא התייצבו המבקש ובא כוח. עקב כך ניתן פסק דין הדוחה את הערעור.

המבקש פנה לאחר מכן לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. בבקשתו טען ב"כ המבקש, כי מועד הדיון – שלא התייצב בו – היה רשום ביומן הממוחשב של משרדו. עקב תקלה במחשב המשרד נמחקה תכולת היומן הממוחשב, ולכן לא ידע על תאריך הדיון שרישומו היחידי היה כאמור במערכת הממוחשבת. הוא הוסיף וטען, כי סיכויי הערעור טובים.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת א' קובו) דחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין שניתן כאמרו בהעדרו. נקבע בהחלטה, כי הסבריו של ב"כ המבקש לסיבת אי התיצבותו לדיון בערעור אינם משכנעים ומותירים ספק של ממש בנכונותם. בקשת ביטול פסק הדין ותצהיר עובד המשרד של ב"כ המבקש שתמך אותה, לא הכילו פרטים ספציפיים שאמורים היו להכלל בה, כגון המועד בו ארעה התקלה הנטענת במחשב המשרד. כמו כן, לא ניתן הסבר מדוע המבקש עצמו (שידע מבעוד זמן על מועד הדיון) לא התייצב לדיון, והכיצד זה לא עודכן ב"כ המבקש על ידי המבקש.

מכאן פנה בית המשפט קמא לבחינת סיכויי הערעור (שנדחה כאמור בהעדר המבקש), ומצא כי אלו חלשים ואינם טובים. זאת, מתוך הממצא שנקבע, ולפיו אין מחלוקת בין הצדדים שפרט לעיסקת 1982 (נשוא יפוי הכוח הראשון) לא נערכה עיסקה מאוחרת יותר בין הצדדים. על כן, הטענה כי יפוי הכוח המאוחר (משנת 2001) שיקף כביכול עיסקה נוספת של מתנה ללא תמורה, רחוקה עד מאוד מלהניח סיכוי כי תתקבל בערעור.

2.בבקשה זו שבפני עותר המערער לרשות ערעור כנגד החלטת בית המשפט המחוזי, בה נדחתה בקשתו לביטול פסק הדין בערעור שניתן בהעדרו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהן, לא מצאתי מקום להעתר למבוקש.

בית המשפט קמא התייחס בהחלטתו לשני המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין בקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר צד. הראשון, הסיבה או הנימוק שניתן לאי ההתיצבות; השני, מה יהיו סיכויי המבקש בבקשת הביטול, אם יבוטל פסק הדין ויערך הדיון המחודש.

כידוע, למבחן סיכויי ההצלחה משקל עודף על מבחן הטעם שניתן לאי התיצבות, והחלטת בית המשפט בבקשת הביטול אמורה לשקף בהתאם לכך את האיזון שבין שני אלה.

בענייננו, נותר בסופו של יום ספק בלבו של בית המשפט קמא בדבר נכונות הטעם והנימוק שניתנו על ידי ב"כ המבקש לאי התיצבותו לדיון. לא מצאתי מקום להתערב בכך, וזאת מחמת הנימוקים הראויים שפורטו לעניין זה בהחלטה.

זאת ועוד. ב"כ המבקש ידע לטענתו – מבעוד זמן – כי "היומן הממוחשב" של משרדו קרס (לדבריו, הדבר ארע "כשלושה שבועות" לפני מועד הדיון). לא היתה מניעה כלשהי מדוע לא יפעל בעקבות כך כנדרש וכמצופה, ויפנה למזכירות בית המשפט לבירור מועד הדיון הקבוע זה מכבר. וגם זאת – מועד הדיון ידוע היה מזה תקופה ארוכה ביותר למבקש עצמו וגם לב"כ הצד שכנגד.

התרשלותו של עורך דין לנקוט בפעולה האלמנטרית המתבקשת בנסיבות שכאלה, דהיינו בירור המועדים שנמחקו מ"היומן הממוחשב", שוללת מניה וביה מלראות באי התיצבותו למועד הדיון משום סיבה או טעם ראויים או מוצדקים.

אשר לסיכויי הערעור – עיון בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ובנימוקי הערעור כפי שפורטו בהודעת הערעור, מובילים אמנם למסקנה אליה הגיע בית המשפט קמא, ולפיה סיכויי אותו הערעור היו קלושים ביותר מלכתחילה.

3.בהינתן כל זאת – החלטתי כאמור לדחות את הבקשה.

המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסכום של 15,000 ש"ח.