בע"מ 6661/16 בע"מ 6661/16

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ת' בזק רפפורט , ב' גרינברגר ו ד' טפרברג )

שבו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ע' שילה ). שתי הערכאות דחו את תביעת המבקש לסעד הצהרתי בדבר זכותו להירשם כבר רשות במשק ש במושב תרום (להלן: המשק ).

1.

המשק נושא ההליך היה בבעלות הוריו של המבקש. בשנת 1981 מונו המשיב 1 (אחיו של המבקש) ורעייתו כבנים ממשיכים במשק. המבקש הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שבה ביקש כי בית המשפט יצהיר כי עומדת לו זכות להירשם כבעל זכויות במשק, וזאת בהתבסס על מסמכים שלטענתו נערכו (לאחר פטירת אביו) בינו לבין אמו ובינו לבין אחיו ואחיותיו. לטענת המבקש, מהסכם שנחתם ביום 25.5.1995 (להלן: ההסכם )

עולה כי הוא התחייב לשאת בחובות הרובצים על המשק ואילו אחיו ואחיותיו ויתרו "ויתור מלא" על המשק וניהולו לטובתו. לדברי המבקש, ממסמכים נוספים עולה כי אמו העבירה את כל זכויותיה וחובותיה במשק לטובתו. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ע' שילה ) דחה את תביעת המבקש מן הטעם שלא עמד בנטל להראות שבמסגרת ההסכם ויתר המשיב 1 על זכויותיו כבן ממשיך במשק ו"החזירן" לאימו, באופן המאפשר לה להעביר את הזכויות אל המבקש. ערעור המבקש על החלטה זו נדחה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ת' בזק רפפורט , ב' גרינברגר ו ד' טפרברג ). נפסק כי אין עילה משפטית או עובדתית המצדיקה התערבות במסקנתו של בית המשפט לענייני משפחה המבוססת על הראיות שהובאו לפניו.

2.

מכאן הבקשה שלפניי. בתמצית, המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי נקט מהלך פרשני שגוי ביחס להסכם ותקפותו ושגה באופן יישומן של ההלכות בדבר פרשנות חוזה. כמו כן נטען כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי חסר התייחסות לסוגיות מהותיות שעלו בעיקרי הטיעון מטעם המבקש.

3.

דין הבקשה להידחות. כידוע, במקרים שבהם הבקשה לרשות לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ב"גלגול שלישי" אינה מגלה שאלה משפטית שחשיבותה כללית וחורגת מגדרי המחלוקת הפרטנית שבין בעלי הדין, לא תינתן הרשות לערער ( בע"ם 1227/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (28.3.2016); בע"ם 5359/15 פלונית נ' פלוני , פסקה 3 (10.11.2015); ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עונה על אמת מידה זו. עיקר טענות המבקש נטועות במחלוקת הקונקרטית שבין הצדדים, ובפרט בשאלת פרשנותו ותקפותו של ההסכם העומד במרכזה של בקשה זו. זוהי שאלה יישומית באופייה, אשר אינה חורגת מדל"ת אמות עניינם של הצדדים. השאלה התבררה בפני שתי ערכאות, ולא מצאתי עילה לבירור נוסף בבית משפט זה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.