בע"מ 6813/21פלוני נ. פלוני

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ס' ג'יוסי , ע' אטיאס ו- נ' סלמן ) מיום 11.8.2021 בעמ"ש 44496-10-20, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ה' גורביץ שינפלד ) מיום 28.8.2020 בתלה"מ 1603-11-18.

1.

הצדדים, בני זוג לשעבר אשר ניהלו מערכת יחסים במשך מספר חודשים, הביאו לעולם בשנת 2018 בן משותף בתהליך של הפריה חוץ גופית (להלן: הקטין ). הצדדים ניהלו במקביל מספר הליכים בעניין הקטין. המשיבה הגישה שתי תביעות- האחת תביעת מזונות ומדור, והשנייה תביעה למשמורת, קביעת זמני שהות ודרכי חינוך. המבקש הגיש אף הוא שתי תביעות- האחת תביעת אבהות והשנייה לשינוי שם. בתביעת האבהות ניתן פסק דין המצהיר על אבהותו של המבקש, בתביעה לשינוי שם ניתן פסק דין המורה כי הקטין יישא את שמות המשפחה של שני הצדדים, ובתביעת המשמורת ניתן פסק דין המורה כי המשמורת תהיה בידי המשיבה. עניינו של פסק הדין מושא בקשה זו בתביעת המזונות והמדור שהגישה המשיבה.

2.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי היות שהמבקש יהודי, אזי עד הגעתו של הקטין לגיל 6, על המבקש לשאת במלוא צרכיו ההכרחיים, ומעבר לכך חבים שני ההורים במזונות מדין צדקה. עם הגעתו של הקטין לגיל 6, חבים שני ההורים יחדיו במזונותיו, הן בגין צרכיו ההכרחיים והן בגין צרכיו האחרים, וזאת מדין צדקה. בהמשך לכך, ועל מנת להכריע בשאלת אופן חלוקת נטל מזונות הקטין בין הצדדים, בחן בית המשפט את צרכיו, את היכולות הכלכליות של שני הוריו ואת חלוקת זמני השהות בפועל. על יסוד כל אלה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי החל מיום 22.2.2018 (יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך על ידי המשיבה) ועד להגעת הקטין לגיל 18 או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר, ישלם המבקש למזונות הקטין ומדורו סך של 1,500 ש"ח לחודש. כמו כן, החל מיום 22.2.2018 יישאו הצדדים בהוצאות רפואיות חריגות של הקטין ובהוצאות החינוך באופן שבו המשיבה תישא ב-80% מההוצאות והמבקש יישא ב-20% מהן. תביעת המשיבה להוצאות עבר ומזונות שקדמו ליום 22.2.2018 נדחתה.

3.

המשיבה לא השלימה עם פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 11.8.2021 התקבל כאמור ערעורה באופן חלקי. הוחלט פה אחד כי החל מיום 22.2.2018 יישאו הצדדים באופן שווה בהוצאות הרפואיות החריגות ובהוצאות החינוך. בנוסף, הוחלט בדעת רוב (השופט ג'יוסי אליו הצטרפה השופטת אטיאס , כנגד דעתו החולקת של השופט סילמן ), כי לתקופה שהחלה ביום 22.2.2018 ועד להגעתו של הקטין לגיל 6, ישלם המבקש עבור הקטין דמי מזונות בסך של 2,400 ש"ח. כמו כן, מפאת חילוקי דעות בין חברי ההרכב, הוחלט על פי דעתו של אב בית הדין (השופט ג'יוסי ) כי מיום הגעת הקטין לגיל 6 ועד להגעתו לגיל 18 או לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר, ישלם המבקש מזונות חודשיים בסך של 1,400 ש"ח. מהמועד האמור ובמהלך שנת שירות, שירות לאומי או שירות צבאי, יעמדו דמי המזונות על שליש מהסכום האמור. יתר רכיבי פסק הדין הותרו על כנם.

4.

מכאן הבקשה שלפנַי. בתמצית, נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי גורם למבקש עיוות דין. בית המשפט המחוזי התערב בקביעות עובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה באופן חריג ושלא בצדק. כתוצאה מכך, הוטל על המבקש משא כספי כבד מנשוא אשר עשוי לדרדר אותו במהרה אל מתחת לקו העוני, ולהביא לפגיעה בו ובקשר עם בנו הקטין. כמו כן, קביעת בית המשפט המחוזי כי פסק הדין יחול למפרע גוזרת על המבקש גזירה שאינו יכול לעמוד בה. בעקבות קביעה זו הוא נדרש להחזיר חוב שנוצר באבחה אחת בסך של עשרות אלפי שקלים, וכל זאת שעה שנקבע כי הכנסתו הפנויה עומדת על סך של כ-4,000 ש"ח מתוכם עליו לשלם מזונות בסך של 2,400 ש"ח ולהשתתף בהוצאות החינוך של הקטין. על בית המשפט היה לבחון האם ההחלטה מאפשרת לצדדים להתקיים בכבוד, והדבר לא נעשה. נוסף על עיוות הדין שגרם, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעלה גם שאלות עקרוניות המצריכות בירור, ועניינן באופן חישוב הוצאות המדור במקרים בהם מדובר בהחזר משכנתא ולא בדמי שכירות, וכן התחשבות בגמלה שמקבל הורה אשר נועדה למלא צרכים מיוחדים בקביעת הכנסותיהם של בעלי הדין. לגישת המבקש, שאלות אלה טרם קיבלו מענה של בית משפט זה. כן העלה המבקש בבקשתו טענות נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי לגופו.

5.

לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה, הגעתי לכלל מסקנה כי טענות המבקש אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המחייבת הכרעה, ואף לא מתעורר חשש לעיוות דין. לפיכך, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.