בע"מ 6824/21פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופט הבכיר ש' אטרש , והשופטים ע' טאהא ו ת' נסים שי ) אשר ניתן ביום 4.8.2021 בעמ"ש 33417-06-20, ואשר בגדרו נדחה, ברוב דעות, ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נצרת (השופט מ' שדאפנה ) אשר ניתן ביום 12.5.2020 בתמ"ש 4479-02-16, ואשר במסגרתו נדחתה תביעתה של המבקשת למתן פסק דין הצהרתי אשר יקבע, בין היתר, כי נכסי הוריה המנוחים של המבקשת היו בבעלותם המשותפת וכי כפועל יוצא מכך הינה זכאית, בתורת יורשת של אמה המנוחה, ל-10/48 מכלל הנכסים.

2.

פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה – שכאמור אושר בפסק הדין מושא הבקשה דנן – מושתת על קביעות עובדתיות פרטיקולריות בדבר היקפה של חזקת השיתוף בין הוריה המנוחים של המבקשת ובדבר ויתורה של אם המבקשת על חלקה בדירה בה התגוררה יחד עם בעלה המנוח. ויתור זה נלמד, בין היתר, מהימנעותה ארוכת-השנים של אם המבקשת מלדרוש את חלקה בדירה אחרי פטירת בעלה המנוח – זאת, על אף שהיא קידמה ענייני ממון אחרים שהיו קשורים לצוואתו.

3.

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.

מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ).

5.

פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ובחומר הראיות אשר נותח ביסודיות על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

6.

לא מצאתי כי פסקי דין אלה מעוררים שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, הנני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין מושא הבקשה איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

7.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.