בע"מ 6867/21פלוני נ. פלוני

1.

המשיב, יליד 1938, הוא אביו של המבקש 3 וסבו של המבקש 1. בשנת 2012 חתם המשיב על ייפוי כוח נוטריוני במסגרתו מינה את המבקש 3 להיות מיופה כוחו ולפעול בשמו בנושאים שונים. באותה השנה, חתם המבקש 3 על תצהיר העברה ללא תמורה של נכס מסחרי אשר בבעלותו של המשיב (להלן: הנכס ) למבקש 1. בהמשך לכך, נרשמה בלשכת רישום המקרקעין עסקת מכר ללא תמורה של הזכויות בנכס לטובת המבקש 1. לאחר מכן, נרשמה בלשכת הרישום עסקת מכר נוספת ללא תמורה בין המבקש 1 למבקשת 2, היא אמו של המבקש 1. ביום 23.10.2017 הגיש המשיב תביעה לבית משפט לענייני משפחה, שבמסגרתה ביקש לבטל את העברת הזכויות בנכס. המשיב טען כי מעולם לא התכוון להעביר את הזכויות בנכס. לטענתו, המבקשים ניצלו את העובדה שהוא אינו יודע קרוא וכתוב על מנת להעביר את הזכויות בנכס ברמייה וללא ידיעתו.

2.

ביום 7.9.2020 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת הבכירה

א' שטיין ) את התביעה. בית המשפט קבע כי ההסכם למכירת הנכס ללא תמורה בטל, נוכח היעדר גמירות דעת מצד המשיב. בית המשפט קבע כי המשיב לא ידע מה טיבם של מסמכי ייפוי הכוח עליהם חתם וכן לא ידע על הענקת המתנה למבקש 1. בנוסף התקבלה גרסת המשיב שלפיה נוכח היחסים המיוחדים בינו לבין המבקש 3 סבר כי בחתימתו הוא מתיר למבקש 3 לעשות פעולות שגרתיות בשמו בלבד. בית המשפט אף קבע כי גם המבקש 1 נעדר גמירת דעת בעת קבלת המתנה, שכן לא ידע דבר על טיב הנכס וחתם נוכח בקשתם של המבקשת 2 והמבקש 3 לעשות כן. נוכח האמור, הורה בית המשפט על ביטול העברת הזכויות בנכס.

3.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 19.7.2021 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט , ו' פלאוט ו צ' ויצמן ) את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחר שמצא שאין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה, וכי ממצאים אלו מובילים למסקנות אליהן הגיע בית המשפט. בבחינת למעלה מן הצורך התייחס בית המשפט לכך שהעדויות השונות שהוצגו מחזקות את מסקנת בית משפט לענייני משפחה לעניין היעדר גמירות דעת הן אצל המשיב, הן אצל המבקש 1.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, בה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט כאשר קבע שהמשיב נעדר גמירות דעת בעת חתימתו על ייפוי הכוח לטובת המבקש 3, שכן חתימתו על המסמכים נעשתה כדין ובהתאם להוראות חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: חוק הנוטריונים ) והתקנות שהותקנו מכוחו. לטענת המבקשים, פסקי הדין שניתנו במקרה דנן מעוררים שאלה עקרונית נוכח הקביעה שלא התקיימה גמירת דעת מצדו של המשיב אף על פי שחתם על מסמכים לפני נוטריון, שאימת את חתימתו. לשיטת המבקשים, לקביעה זו השלכות רוחב שיש בהן כדי לחשוף נוטריונים רבים לטענות של רשלנות.

5.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה תינתן במשורה, מקום שבו עולה מהבקשה שאלה החורגת מעניינים של הצדדים הישירים למחלוקת או אם נגרם לאחד הצדדים עיוות דין המצדיק דיון נוסף (בע"ם 5823/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 9 (19.1.2020); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). המקרה שלפניי אינו בא בגדר אמת מידה זו. קביעותיו של בית המשפט לעניין היעדר גמירת דעת של המשיב נטועות בדל"ת אמות המקרה ומיישמות את הדין בגדרו, ואינן מעוררות עילה להתערבות ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.