בע"מ 6878/14פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ש' שטמר, ד"ר ע' זרינקין, ו ת' נאות-פרי ) בעמ"ש 1221-05-14 מיום 14.9.14, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת מ' לוי ) בתמ"ש 10758-03-14 מיום 9.4.14. עניינה של הבקשה – התדיינות הנוגעת לטיבה של עסקת מתנה בין הצדדים, במסגרתה רכש המבקש, אבי המשיב, דירה בעבור המשיב, בנו; פרשה עצובה עד מאוד של סכסוך חמור בין אב לבנו.

רקע והליכים

ב.

כאמור, המבקש הוא אביו של המשיב. עד לעת האחרונה התקיימו בין השניים יחסים טובים, ובמשך שנים נהג המבקש להעניק למשיב מתנות בעלות ערך כספי רב. בשנת 2007 רכש המבקש דירה במתנה בעבור המשיב (להלן הדירה ). לצורך כך, שילם המבקש את מלוא התמורה בהמחאה שהעביר למשיבה 2, חברה קבלנית ובעלת הדירה, בעוד הסכם המכר נחתם בין המשיבה 2 להמשיב, והערת אזהרה נרשמה בנסח המרשם על שם המשיב; ואולם, טרם הועברו הזכויות בדירה על שם המשיב, והן רשומות על שמה של המשיבה 2.

ג.

לפני כשנה חלה הרעה ביחסי הצדדים, על רקע התנגדות המבקש לקשר בין המשיב לחברתו – כיום אשתו. על רקע המתיחות בין הצדדים פנה המשיב לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (ה"ט 20171-12-13) וקיבל לבקשתו, בהחלטה מיום 10.12.13 (השופטת מ' לוי ), צו מניעה האוסר על המבקש, אחי המבקש ואשתו להשתתף בחתונת המשיב ולהתקרב לדירה בה הוא ואשתו מתגוררים, וזאת בשל הטרדות והתנכלויות מצד שלושתם לכאורה כלפי הזוג (יוער, כי בשתי החלטות עוקבות צומצם היקפו של צו המניעה). במארס 2014 שלח המבקש מכתב למשיב, בו הודיע כי הוא חוזר בו מהענקת המתנה, וזאת עקב "התנהגותו המחפירה" של המשיב, כלשונו. בהמשך לכך עתר המבקש לבית משפט השלום למתן פסק דין הצהרתי, שבו יוכרז כי המתנה בטלה ומבוטלת, ושרשאי הוא לרשום את זכויות הבעלות בדירה על שמו. המבקש טען בתביעתו, כי בקשת המשיב לקבלת צו מניעה התבססה על טענות שווא שלא הוכחו, פגעה בו ובכבודו עמוקות ואף גרמה להידרדרות במצבו הרפואי. נטען, כי בשל התנהגותו המתוארת של המשיב, רשאי המבקש לחזור בו מן המתנה, נוכח האמור בסעיף 5(ג) לחוק המתנה, תשכ"ח-1968, לפיו חזרה מהתחייבות לתת מתנה מוצדקת, בין היתר, בשל "התנהגות מחפירה של מקבל המתנה". המבקש הוסיף וטען, כי רשאי הוא לבטל את עסקת המתנה גם מן הטעם שהמשיב הפר את תנאיה, שכן אינו נוהג בו בכבוד ואינו מסייע לו בעת זקנתו כפי שהוסכם ביניהם. כן התבקש בית המשפט להורות למשיבה 2 לבטל את הערת האזהרה על שם המשיב ולרשום את שם המבקש במקומו.

ד.

המשיב עתר לדחות את התובענה על הסף מטעמי היעדר עילה. המשיב טען, כי המתנה שהעניק לו המבקש אינה הדירה עצמה, אלא הכספים שבאמצעותם נרכשה, ומשכך המדובר במתנה במיטלטלין, ולא במקרקעין. על יסוד האמור נטען, כי המתנה הושלמה לפני 7 שנים, ביום בו פרעה המשיבה 2 את ההמחאה שניתנה לה על ידי המבקש, ומשכך אין המבקש יכול לחזור בו מן המתנה ואין סעיף 5(ג) לחוק המתנה חל בנסיבות הענין. בתגובתו טען המבקש, כי מתנתו היא מותנה במקרקעין, שכן התשלום הועבר ישירות לקבלן ולא למשיב. כן הוסיף, כי מאחר שלא הושלם הרישום, מדובר בהתחייבות לבצע עסקת מקרקעין שניתן לחזור ממנה על פי סעיף 5(ג) לחוק המתנה, נוכח התנהגות המשיב כאמור. לחלופין טען, כי התנה את הענקת המתנה בתנאים, אותם הפר המשיב בהתנהגותו.

ה.

בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשת המשיב והורה על סילוק התובענה על הסף. ראשית נקבע, כי אין המדובר בעסקת מקרקעין – שכן המקרקעין לא היו בבעלות המבקש ולא היו רשומים על שמו – אלא במתנה כספית שהוענקה בהעברת הכספים לחשבונה של המשיבה 2, וכי אין חשיבות לכך שהכספים הועברו ישירות לחשבון של המשיבה 2 מבלי שהועברו קודם לחשבון המשיב. כן נאמר, כי בהשלמת ההעברה הכספית למשיבה 2 הושלמה עסקת המתנה, ואין המבקש רשאי לחזור בו הימנה. הוסיף בית המשפט וקבע, כי המבקש לא עיגן את עסקת המתנה בהסכם כתוב המפרט בו תנאים לקיומה או ביטולה, ועל כן נעדר הוא עילה חוזית. על יסוד האמור קבע בית המשפט, כי אין בניהול הליך ושמיעת ראיות כדי לשנות ממסקנות אלה, ועל כן הורה על סילוק התובענה.

ו.

על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, בו טען כי לא היה מקום לדחות את התובענה מבלי שהתקיים בירור עובדתי הכולל שמיעת ראיות. כן חזר המבקש על טענותיו, כי רשאי הוא לחזור בו מן המתנה הן על פי דיני המתנה, שכן מדובר בעסקת מקרקעין שטרם הושלמה, והן על פי דיני החוזים, שכן המשיב הפר את תנאי המתנה. בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לערעור, כדלקמן: אשר למהות נקבע, כי הנתונים העובדתיים מלמדים על היותה מתנה במיטלטלין שהושלמה, ולא מתנה במקרקעין, ובהיבט זה נדחה ערעורו של המבקש. ואולם אשר לתנאי הענקת המתנה וההפרה הנטענת שלהן על ידי המשיב, הורה בית המשפט על החזרת התיק לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לקיים דיון בנושא; נאמר, כי תנאים אלה אינם חייבים בהכרח להיות מעוגנים בהסכם כתוב ותיתכן קונסטרוקציה של "תנאים מכללא", וכי יש לאפשר למבקש להעלות באופן ממצה את טענותיו בהקשר זה.

הבקשה

ז.

לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא הורה לבית המשפט לענייני משפחה לקיים דיון מפורט גם בשאלת מהות המתנה, אלא הניח כמובן מאליו כי מדובר במתנה כספית, דהיינו מתנה במיטלטלין, ולא מתנה במקרקעין. בהקשר זה טוען המבקש, כי כלל לא התכוון להעניק מתנה כספית, אלא כי מטרתו היתה להעניק למשיב דירה ולרשום אותה על שמו, וזאת בשל רצונו המוצהר שהמשיב יתגורר בקרבת משפחתו. לדבריו, אילו חפץ להעניק מתנה כספית, כלל לא היה בא במגעים עם המשיבה 2, אלא מעביר את הכספים ישירות לחשבון הבנק של המשיב. על יסוד האמור נטען, בין היתר, כי המשיבה 2 פעלה בנסיבות כנאמן מטעם המבקש, והדירה נותרה בבעלותו עד להשלמת המתנה. לפי הטענה, כאשר שילם המבקש את מלוא התמורה למשיבה 2, הפך לבעלים ביושר של הדירה, תוך שהמשיבה 2 פועלת כנאמן לטובתו ולשם רישום הדירה על שם המשיב והעברת הבעלות אליו. כן טוען המבקש, כי אדם הרוכש מקרקעין במתנה לאחר אינו צריך שיהיה בעליהם הרשומים, וכי ניתן להעביר את הבעלות במקרקעין ישירות מצד שלישי על שמו של מקבל המתנה.

הכרעה

ח.

לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, חוששני כי אין בידי להיעתר לה. חרף נסיונו של המבקש לטעון לקיומן של שאלות משפטיות כלליות ועקרוניות העולות בנסיבות, הבקשה ממוקדת לאמתו של דבר בשאלה קונקרטית, והיא האם המתנה שהעניק למשיב היא מתנה במקרקעין או מתנה במיטלטלין. שאלה זו תחומה לעובדות המקרה והוכרעה בבתי המשפט הקודמים על יסוד הנתונים העובדתיים; גם הנושאים שבא כוחו המלומד של המבקש הציג כעקרוניים (הגדרת הקבלן כנאמן מטעם נותן המתנה, והקניית מקרקעין על ידי מי שאינו בעליהם הרשומים), הם עניינים הצריכים להיפתר בכל מקרה על פי עובדותיו. משכך, אין הבקשה באה בגדרי המקרים שבהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי.

ט.

כן אזכיר, כי בענייננו הורה בית המשפט המחוזי על החזרת התיק לבית המשפט לענייני משפחה כדי לדון בטענת המבקש, לפיה התנה את הענקת המתנה בתנאים בהם לא עמד המשיב. משכך – ומבלי להביע דעה לגופו של דבר – הדיון במחלוקת הצדדים לא מוצה, ואין בדחיית הבקשה הנוכחית כדי לנעול דלת בפני המבקש בגזרה משמעותית של הסכסוך. בתי המשפט נוטים שלא ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי בענין שהוא חלק ממחלוקת בין צדדים, אם באותה עת עומד ותלוי בין אותם צדדים ערעור שמחלוקת זו עשויה לדון בו ( ח' בן-נון וט' חבקין, הערעור האזרחי 214 (מה' 3, תשע"ב – 2012)). בטרם חתימה אוסיף, כי יש להצר מאוד מאוד על הסכסוך שהתגלע בין אב ובנו, ולקוות שימצאו השניים את הדרך לסיומו בדרכי שלום, בבחינת "האמת והשלום אהבו"

( זכריה ח', י"ט). ו"משיב לב-אבות על-בנים ולב-בנים על-אבותם" ( מלאכי , ג' כ"ד). לכך לא ננעלה הדלת, גם בגדרי המשך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה.

כללם של דברים

י.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור.