בע"מ 6885/21 פלוני נ. פלוני

בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) ברמ"ש 63553-08-21 מיום 4.10.2021 ועל החלטתו מיום 12.10.2021. בגדרי פסק הדין התקבלה בקשת רשות ערעור שהגישה משיבה 2 (להלן: האפוטרופא לדין ) על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' ז'יטניצקי-רקובר ) בתלה"מ 36589-03-21 מיום 26.8.2021 שדחה את בקשת משיבה 1 (להלן: המשיבה ) לעבור ולגור עם ילדיה הקטינים בצפון הארץ, ונקבעו הסדרי שהות בין המבקש לבין הילדים כקבוע בתסקיר עו"ס לסדרי דין עד לקבלת תסקיר משלים בחלוף שנה. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.10.2021 נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין.

1.

הרקע לבקשות בתמצית – המבקש והמשיבה חיו יחד כבני זוג משנת 2011 עד לשנת 2017. במהלך חייהם המשותפים נולדו להם שני ילדים, ע. בת 6.5, ו-ל. בן 4 (להלן: הקטינים ). גם לאחר פרידתם המשיכו השניים לגור במגורים משותפים בדירה בבעלותו של המבקש במרכז הארץ, אולם במהלך השנים עלו יחסיהם על שרטון. בחודש דצמבר 2020 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למשמורת ולפינוי המשיבה מדירתו, ובחודש מרץ 2021 הגישה המשיבה בקשה להתיר לה לעבור לצפון הארץ יחד עם הקטינים. האב התנגד למעבר הקטינים עם האם וטען כי היא מעוניינת לנתק אותם ממנו.

2.

ביום 1.4.2021 אירע אירוע אלים שבעקבותיו הורחקה המשיבה מדירת המבקש. המשיבה נטלה עימה את הקטינים ועברה איתם לצפון הארץ, והמבקש בתגובה הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בה עתר שהמשיבה תחזור עם הקטינים לאזור המרכז לאלתר. בית המשפט קבע ביום 7.5.2021 כי על המשיבה להחזיר את הקטינים למרכז. בתחילה המשיבה התנגדה לכך, אך ביום 15.6.2021 השיבה המשיבה את הקטינים למרכז לחיק המבקש והיא נותרה להתגורר בצפון. ביום 21.7.2021 הגישה האפוטרופא לדין דיווח לבית המשפט לענייני משפחה לפיו מצב הקטינים הורע מאז עברו להתגורר עם המבקש. בהתאם להחלטת בית המשפט, ביום 28.7.2021 הוגש תסקיר שהוכן על ידי עו"ס לסדרי דין, שהמליצו כי הקטינים יעברו להתגורר עם המבקשת בצפון, תוך קביעת הסדרי ראיה עם המבקש.

3.

חרף האמור, ביום 26.8.2021 דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשת המשיבה לעבור עם הקטינים לצפון, תוך שקבע כי החלטת המשיבה לעבור להתגורר במקום מרוחק מהמבקש ללא הצדקה ממשית מטיל ספק רב ביכולתה וברצונה לדאוג שיישמר קשר בין הקטינים לבינו. לפיכך, הורה בית המשפט לרשום מיד את הקטינים למוסדות חינוך בעיר מגוריו של המבקש ועל עריכת תסקיר עדכני בחלוף חצי שנה. על ההחלטה האמורה האפוטרופא לדין הגישה בשם הקטינים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתה טענה כי בית המשפט לענייני משפחה לא התחשב בהחלטתו בטובתם של הקטינים, כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר ובעמדת האפוטרופא לדין.

4.

ביום 4.10.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה, דן בה כבערעור וקיבלו. נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה סטה מהמלצת התסקיר ולא נימק כלל מדוע עשה כן. בתסקיר הובאו תיאורים קשים על אודות התנהלות הקטין ל' בגן והתרשמות עורכות התסקיר כי המבקש אינו מטפל כראוי בשני הקטינים ומותיר אותם תקופות ארוכות ללא השגחה מתאימה. ביום 12.10.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין, בין היתר לנוכח המשוכה הניצבת לפניו שעה שמדובר ב"גלגול שלישי", לנוכח העובדה שהמבקש עשה דין לעצמו ונמנע מלהעביר את הקטינים לחזקת אמם במועד שנקבע לכך, ולנוכח העובדה שהעברת הקטינים לאמם היא מעשה הפיך.

5.

מכאן הבקשות שלפנַי. המבקש טוען כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות משפטיות מובהקות ומהותיות, היורדות לשורשו של עניין ויוצרות עיוות דין חמור ביותר. לשיטתו, פסק הדין יסב לקטינים נזקים חמורים ובלתי הפיכים, נוכח הטלטלה הכרוכה במעבר נוסף ונוכח החשש כי המשיבה תמשיך בניסיונותיה להסית את הקטינים נגדו. כן טוען המבקש כי בשל המרחק הרב בין מקום מגוריה החדש של המשיבה ממרכז הארץ, יקשה עליו לקיים הסדרי משמורת משמעותיים עם הקטינים. באשר להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין טוען המבקש בין היתר כי ההחלטה מתעלמת מהמבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך בירור בקשה לעיכוב ביצוע, מתעלמת מהעוול החמור והנזקים הכבדים שייגרמו לקטינים מטלטול נוסף, ומתעלמת מהשיפור המשמעותי שחל במצבם של הקטינים בעת האחרונה.

6.

לאחר עיון בבקשות, בפסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית המשפט המחוזי ובתסקיר הארוך והמפורט (באמצעות מערכת נט-המשפט), באתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבות. לא מצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעורר כל שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים אשר ראוי לה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" או כי עשוי להיגרם עיוות דין כתוצאה מפסק הדין . בית המשפט המחוזי יישם את עיקרון טובת הילד ומצא להורות כי הקטינים יעברו להתגורר עם האם. בית המשפט בחר לתמוך את מסקנתו בדבר טובת הילד על התסקיר, בין היתר לאחר שהמבקש אף לא ביקש לחקור את העו"ס עורכות התסקיר. הכרעה יישומית זו אינה מצדיקה אפוא מתן רשות ערעור (ראו: בע"מ 4434/21 פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (11.10.2021); בע "מ 4914/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (22.7.2021)) . ומשזו התוצאה, ממילא אין כל מקום להידרש לטענות המבקש לעניין החלטת בית המשפט המחוזי בבקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין.

הבקשות נדחות.