בע"מ 6889/21 פלוני נ. פלוני

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים צ' ויצמן , ח' קיציס ו- ש' צנציפר הלפמן ) בעמ"ש 9061-05-21 מיום 21.7.2021, אשר דחה את ערעור המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ( ע' בן-דב ג'וליאן ) מיום 4.2.2021 בא"פ 15728-02-19. במסגרת ההחלטה הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויה של משיבה 4, עמותת גג לנזקק ולחוסה (להלן: העמותה ), לאפוטרופסית קבועה על גופו ורכושו של אביהן של המבקשת ומשיבה 1 (להלן בהתאמה: האב ו- המשיבה ) .

הרקע לבקשה

1.

בתמצית שבתמצית, לפני בית המשפט לענייני משפחה התנהל הליך בין המבקשת למשיבה שעניינו במינוי אפוטרופוס לגופו ורכושו של אביהן ובשהותו במוסד סיעודי. ביום 4.2.2021, לאחר שהוגשו לתיק בית המשפט שלושה תסקירי עובדת סוציאלית לסדרי דין ומסמכים רפואיים בעניינו של האב; לאחר שבית המשפט התרשם באופן בלתי אמצעי מהאב ובנותיו; ולאחר שנשמעה עמדת האפוטרופוס לדין שמונה לאב – הורה בית המשפט על מינויה של העמותה לאפוטרופסית קבועה על גופו ורכושו של האב. בנוסף, ביום 26.6.2021 הורה בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר על יסוד חוות דעת מומחה פסיכו-גריאטרי, כי אין מקום להוצאת האב מהמוסד הסיעודי בו הוא שוהה לטיפול ביתי. בצד זאת קבע בית המשפט כי ככל שהמבקשת מעוניינת לבחון את השמתו של האב במוסד אחר, באפשרותה להגיש הצעה מתאימה ומפורטת לעמותה.

2.

ביני לביני, ביום 5.5.2021 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 4.2.2021. במסגרת הערעור נטען כי מינוי הקבע של העמותה נעשה ללא שמיעת ראיות סדורה והוא נוגד את רצונו של האב ואת טובתו. משעה שיש לאב בנות משפחה, לא היה מקום להורות על אפוטרופסית חיצונית וזרה, ובפרט כאשר מדובר באפוטרופסית שאינה דבקה באמת ואינה ממלאת את תפקידה כהלכה. בנוסף, המוסד הסיעודי בו שוהה האב מזיק לו ומסכן את חייו לנוכח התנהלות הצוות הרפואי שם, והיה מקום להורות על העברתו לטיפול באחת מדירותיו.

3.

ביום 21.7.2021 דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקשת. נקבע כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה לא ניתנה כלאחר יד אלא לאחר בחינה והתייחסות לעשרות רבות של בקשות ופניות שהונחו לפתחו על ידי המבקשת והמשיבה; שמיעת הצדדים ארוכות; עיון בתיעוד רפואי ובתסקירים מפורטים; התרשמות בלתי אמצעית מהאב ובנותיו; ובהסתמך על המלצות הגורמים המקצועיים. הגם שניכר כי דאגתה של המבקשת לאביה כנה ואמתית, אין ממש בטענותיה נגד מינוי העמותה או נגד המוסד הסיעודי. באשר למינוי העמותה לאפוטרופסית, נקבע כי לא הובאה ראיה לכך שהעמותה נקטה בצעד לא ראוי בכל הקשור לטיפול באב. כמו כן, מינויה מתבקש ונדרש לנוכח היחסים בין המבקשת למשיבה ולנוכח מצבו הרפואי הקשה של האב. באשר להוצאת האב מהמוסד הסיעודי לטיפול ביתי, בית המשפט התרשם כי המבקשת אינה מפנימה עד תום את מצבו הקשה ואת העובדה שהוא זקוק לטיפול צמוד. כמו כן, דירותיו של האב אינן מתאימות ואינן מונגשות לצרכיו, ואף אם ניתן היה להעבירו לטיפול באחת מהן – המבקשת לא הייתה יכולה לעמוד בנטל הטיפול באביה. בנוסף, מכלל התסקירים ומהתרשמות כל גורמי המקצוע עולה כי המוסד הסיעודי נותן מענה מלא ושלם לאב, הצוות נוהג בו כיאות והטיפול בו מיטבי בשים לב למצבו הקשה. על כל פנים, בית המשפט לענייני משפחה הותיר למבקשת פתח לפנות בבקשה להעברת האב למוסד סיעודי אחר ובאפשרותה לעשות כן.

4.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה טוענת המבקשת כי נדרשת התערבות של בית משפט זה מחמת עיוות הדין שנגרם לה ולאביה. בית המשפט לענייני משפחה לא קיים הליך הוכחות והתעלם באופן שיטתי מבקשות וטענות המבקשת ומרצון האב. בית המשפט המחוזי אישרר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה מבלי לרדת לשורש הדברים, מבלי ליתן למבקשת כמייצגת את רצון אביה אפשרות להתבטא כדבעי, ומבלי להתייחס לטענותיה ולהזכירן בפסק דינו. בית המשפט המחוזי התעלם מהראיות שהמבקשת הציגה המצביעות על הסכנה החמורה הנשקפת לאביה משהותו במוסד הסיעודי. בית המשפט גם התעלם מהסרטונים שהוגשו על ידה בהם נשמע רצונו של אביה לצאת מהמוסד ומהם עולה כי הוא מתקשר היטב. סרטונים אלה גם סותרים את הקביעות בחוות הדעת הפסיכו-גריאטרית בדבר מצבו של האב, אשר נסמכו על תיקו הרפואי במוסד הסיעודי ולפיכך ברור שדעת המומחה הוּטתה על ידי המוסד. בית המשפט גם התעלם מכך שביכולתו הכלכלית של האב לממן טיפול בביתו. בית המשפט אף שגה בכך שהעניק לעמותה אפוטרופסות על האב. החלטה זו התבססה על תסקירים של עובדת סוציאלית שביקרה את האב פעם אחת בלבד, ובהתעלם מכך שאין צורך באפוטרופוס חיצוני שכן בנותיו יכולות לשמש בתפקיד זה. מה גם, שהעמותה לא דבקה באמירת אמת ואינה ממלאת את תפקידה כהלכה, מפני שהיא נמנעת מלהוציא את האב מהמוסד הסיעודי חרף החבלות שנגרמו לו וחרף רצונו, נמנעת מלהתנגד לחוות הדעת שהוגשה בעניינו ונמנעת מלהעביר למבקשת מידע רפואי. המבקשת היא זו שמתפקדת כאפוטרופסית בפועל באופן תדיר והיחידה שמקיימת את רצונו. לנוכח האמור ביקשה המבקשת להורות על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוצאת האב מבית האבות ופיטורי העמותה מתפקידה כאפוטרופסית. כן ביקשה המבקשת להורות על שחרור כספיו של אביה על מנת שתוכל לשכור את שירותיו של עורך דין לצורך ייצוגו.

יצוין כי לאחר הגשת הבקשה לפני בית משפט זה, המבקשת הגישה בקשה נוספת בה היא חזרה על טענותיה ביתר שאת, נוכח אשפוז האב בבית חולים ביום 12.11.2021 בשל פציעתו.

דיון והכרעה

5.

לאחר עיון בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בבקשה המעדכנת, בתסקירים, בחוות הדעת ובסרטונים והתמונות שצירפה המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.

תחילה באשר למינוי העמותה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, החלטת בית המשפט לענייני משפחה למנות את העמותה כאפוטרופסית לגופו ורכושו של האב לא נעשתה כלאחר יד. עם הגשת בקשת המשיבה בחודש פברואר 2019 למינוי אפוטרופוס לאביה, הורה בית המשפט על הזמנת תסקיר עובדת סוציאלית לסדרי דין ועל מינוי אפוטרופוס לדין עבור האב. לאחר שעיין בתסקיר ובמסמכים הרפואיים שצורפו לו; ולאחר שקיים דיון לפניו בו שמע את עמדת האפוטרופוס לדין ועמדת משיב 2 (להלן: משרד הרווחה ), וכן התרשם באופן בלתי אמצעי מהאב, מהמשיבה ומהמבקשת – מצא בית המשפט ביום 17.4.2021 כי קיים צורך במינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו של האב לנוכח מצבו הרפואי. בית המשפט לא התעלם מטענות המבקשת והיה נכון לבחון את האפשרות למנות אותה ואת המשיבה יחד לתפקיד. ואולם, התרשמותו הייתה כי המבקשת והמשיבה "אינן מסוגלות כיום לשתף פעולה, כל פעולה נדרשת עבור [האב] שנויה במחלוקת ביניהן ומשכך מינוי שתיהן יחד, כבקשת המשיבה, אינו עולה בקנה אחד עם טובת אביהן" (עמוד 8 להחלטה). על רקע זה מצא בית המשפט לנכון להורות על מינוי זמני של אפוטרופסית חיצונית לרכושו של האב; ולהפקיד את האפוטרופסות הזמנית לגופו של האב בידי המשיבה, לנוכח התרשמות כל גורמי הטיפול כי היא הייתה המטפלת העיקרית של האב ועמה היה קשר לאורך השנים.

7.

אלא שהסכסוך העמוק בין המבקשת למשיבה הביא את המשיבה להודיע לבית המשפט ביום 17.6.2020 כי אינה מסוגלת להמשיך עוד לשמש בתפקיד וכי ככל שלא יינתן לאלתר מינוי של קבע היא מבקשת להשתחרר מתפקידה. בנסיבות אלה, ולנוכח היחסים העכורים בין המבקשת לבין הצוות המטפל של האב, קבע בית המשפט כי טובת האב מחייבת אפוטרופוס חיצוני הן לגופו והן לרכושו. על רקע זה הורה בית המשפט על מינוי זמני של העמותה לתפקיד, והורה על הגשת תסקיר משלים נוסף.

8.

ביום 29.11.2020 הגישה העובדת הסוציאלית תסקיר נוסף ולו צורף דוח סוציאלי מטעם העמותה. במסגרת הדוח התייחסה העמותה למצבו של האב ופרטה על אודות הפעולות שנקטה למענו, ובכללן קיום קשר קבוע עם המוסד הסיעודי בו הוא מטופל וקיום ביקורים; טיפול ברכושו ומיצוי זכויותיו במישורים שונים; וקיום קשר רציף עם המשיבה. על רקע הפירוט בדוח מטעם העמותה סברה העובדת הסוציאלית כי כל צרכיו וענייניו של האב בתחום הגוף והרכוש מטופלים ומנוהלים כהלכה, ולפיכך המליצה להפוך את מינויה של העמותה למינוי קבע. משרד הרווחה הצטרף להמלצה זו וכך גם האפוטרופסית לדין, אשר ציינה כי לנוכח הקונפליקט החריף בין האחיות לא קיים סיכוי לשיתוף פעולה ביניהן, ומינוי אחת מהן בלבד עשוי אף להיות שלא לטובת האב.

9.

כל אלה עמדו אפוא ביסוד החלטת בית המשפט לענייני משפחה להורות על מינוי העמותה כאפוטרופסית על גופו ורכושו של האב. מדובר בהחלטה מאוזנת שהתקבלה לאחר שמיעת הצדדים במספר דיונים, עיון בעשרות בקשות ושקילת כל השיקולים הרלוונטיים, ולא התרשמתי כי יש מקום להתערב בה. המבקשת עצמה העידה בבקשותיה ובטענותיה על המחלוקות העמוקות בינה לבין אחותה, ומלינה ארוכות בבקשתה לפנַי ובבקשות נוספות שהגישה לערכאות קמא על התנהלות המוסד הסיעודי. ברי אפוא כי מערכת היחסים העכורה של המבקשת עם המשיבה ועם המוסד הסיעודי מקשה עד מאוד על הטיפול באב, והדבר מהווה טעם משמעותי שלא להיעתר לבקשתה למנותה כאפוטרופוס לגופו ורכושו של האב חלף אפוטרופוס חיצוני. בהקשר זה אוסיף כי לא התרשמתי כי יש ממש בטענות המבקשת לעניין התנהלות העמותה. מעיון בדוח הסוציאלי שהגישה העמותה ומעיון בתסקיר העובדת הסוציאלית עולה כי העמותה עושה את תפקידה נאמנה, פועלת לטובת האב ודואגת לצרכיו. המבקשת לא הביאה ראיה כלשהי המצביעה על התנהלות בלתי תקינה של העמותה, ובנסיבות אלה התרשמות הגורמים המטפלים מטה את הכף לעבר דחיית טענותיה.

10.

ובאשר להוצאת האב מהמוסד הסיעודי. מעיון במסמכים שהוגשו לבית המשפט על אודות מצבו הרפואי של האב, עולה כי אכן מצבו הרפואי אינו מאפשר את הוצאתו לטיפול ביתי. האב, כיום בן כ-88, אושפז בחודש פברואר 2019 עקב נפילה שנגרמה בעקבות אירוע מוחי, ומאז חלה הידרדרות משמעותית במצבו. כבר בעת אשפוזו דווח כי הוא סובל מדמנציה, מדבר באופן לא ברור, אינו מתמצא במקום ובזמן, זכרונו לקוי, יכולותיו המוטוריות חלשות והוא זקוק לעזרה והשגחה צמודה ביתית. בתעודות רופא שצורפו לתסקיר הראשון מטעם העובדת הסוציאלית מיום 11.3.2019 צוין כי האב סובל מירידה קוגניטיבית עם פגיעה בזיכרון לטווח קצר ובריכוז; אינו יכול לנהל את ענייניו; אינו מודע למצבו ולטיפול לו הוא נדרש באופן שהביא להזנחה עצמית ולנפילות חוזרות; אינו יכול לבטא את עצמו; אינו מסוגל ללכת ונזקק לעזרה בכל פעולות היום יום. במסמך רפואי שצורף לתסקיר השני מטעם העובדת הסוציאלית שהוגש ביום 15.8.2019 צוין כי האב אושפז בשנית לאחר שהצוות הטיפולי במוסד הסיעודי סבר כי לאחר שביצע מאמץ גופני והתיישב לנוח "הייתה תגובה ירודה לסביבתו". הסרטונים שצרפה המבקשת לבקשה שלפנַי מחזקים התרשמות זו.

11.

חרף כל האמור בית המשפט לא התעלם מבקשת המבקשת להורות על העברת האב לטיפול ביתי, והורה על מינוי מומחה שיבחן בין היתר אפשרות זו. ביום 12.10.2020 הגישה העמותה את התייחסותה לבקשה, בה ציינה כי האב לוקה בדמנציה בשלבים מתקדמים; נדרשים שני מטפלים לצורך העברתו לכסא רחצה; שריריו קפוצים והוא זקוק לעזרה צמודה בהאכלה, החתלה, רחצה, ניידות, צחצוח שיניים ועוד. כן צוין כי יש להאכילו בזהירות ובשלווה על מנת שלא ייחנק ולצורך כך נדרשת הכשרה מיוחדת; לא ניתן לנהל עמו שיחה; יש להשגיח עליו השגחה צמודה בלילות מחמת שהוא נוטה לתנועות בלתי רצוניות; הוא זקוק לשינויי תנוחה תכופים על מנת שלא יפתח פצעי לחץ; ועוד. על רקע כל האמור צוין כי יש צורך בשני מטפלים אשר יטפלו בו סביב השעון. עוד צוין כי דירותיו של האב אינן מתאימות או מונגשות לצרכיו, לא כל שכן לשני מטפלים נוספים, ובכל מקרה הן מושכרות ולא ניתן להפר את חוזי השכירות הקיימים כדי לפנותן לצרכי האב. בתסקיר השלישי שהוגש מטעם העובדת הסוציאלית ביום 29.11.2020 צוין כי על פי הערכה תפקודית של הצוות הרפואי במחלקה הסיעודית, מורגשת הידרדרות קוגניטיבית, התמצאותו לקויה במקום ובזמן, קיימת שיכחה בתפקוד יום יומי המהווה סיכון, קיימת פגיעה בזיכרון לטווח קצר, הוא מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לעזרה מלאה בכל פעולות היום יום, אינו שולט על סוגריו, משמיע קולות שלא ניתן להבינם ומדבר באופן בלתי ברור. בחוות דעת המומחה שהוגשה לבית המשפט ביום 22.2.2021 פורט גם כן מצבו הרפואי והתפקודי של האב, וצוין כי "ברור לחלוטין כי [האב] לא מתאים לדיור עצמאי". העברתו לטיפול בדירה עם מטפל צמוד עלולה לדרדר את מצבו הבריאותי באופן בלתי הפיך, ומורכבות הטיפול בבית תצדיק נוכחות של שני מטפלים שיתחלפו במהלך היממה כאשר נדרשת נוכחות עובד ערני בלילה לשם מניעת היווצרות פצעי לחץ. המומחה הוסיף כי פיקוח רפואי בביתו של האב יהיה פחות נגיש ופחות זמין לו, ואווירת סכסוך בין בני המשפחה תקשה על בניית מסגרת טיפולית יעילה ומורכבת. בהתחשב בכל האמור המליץ המומחה להמשיך ולטפל באב במסגרת הסיעודית הנוכחית באופן קבוע. למותר לציין כי חוות דעת זו נסמכה לא רק על תיקו הרפואי של האב אלא גם על פגישה עמו במחלקה הסיעודית.

12.

הממצאים המתוארים לעיל, המובאים משלושה גורמים שונים, מדברים בעד עצמם. ממצאים אלה אף מתחזקים כאמור מצפייה בסרטונים שצרפה המבקשת לבקשתה, בהם ניכר כי האב מרותק לכסא גלגלים ומתקשה להתנועע, לדבר, לשמוע ולהבין את הסביבה. אף לא התרשמתי מהסרטונים שצורפו כי האב מסוגל להביע את רצונו או כי הוא כלל מודע למצבו. בשים לב לכל האמור, חרף התרשמותי מרצונה הכן של המבקשת לטפל באביה ואמונתה כי הדבר יטיב עמו, נראה כי מצבו הרפואי אינו מאפשר זאת.

13.

ובאשר לטענות המבקשת לעניין היחס לו זוכה אביה במוסד הסיעודי. הן המומחה והן העובדת הסוציאלית מצאו כי הטיפול המוענק לאב הוא טיפול ראוי. הן בפגישה שקיימה העובדת הסוציאלית עם האב לצורך עריכת התסקיר הראשון, והן בתמונות שהועברו אליה לצורך עריכת התסקיר השני (שבעטיה של מגפת הקורונה נבצר ממנה לבקרו), היה האב מסודר ונקי, מגולח ומסופר, לבוש היטב, מוגן מנפילה מכיסא הגלגלים. בחוות דעת המומחה צוין כי במחלקה הסיעודית האב מקבל עזרת צוות מקצועי סביב השעון, וכי תנאי הטיפול בו מתנהלים בהתאם לנהלי משרד הבריאות ותחת בקרתו. עוד צוין כי הצוות מסתדר עם האב, אין סימני הזנחה, הוא לא נראה כבוי או ישנוני, הוא נראה מטופח והסביבה נראית אסתטית. אם חרף כל אלה סבורה המבקשת כי בכל זאת יש מקום להעבירו למוסד סיעודי חלופי, בית המשפט הותיר לה פתח להגיש לעמותה בקשה להעברת האב למוסד אחר, ובאפשרותה לעשות כן בכל עת.

14.

לנוכח כל האמור לעיל לא מצאתי כל הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, וממילא גם לא בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.