בע"מ 6907-23 בע"מ 6907-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ו' פלאוט, ס"נ, צ' ויצמן וי' מושקוביץ), אשר ניתן ביום 2.7.2023 בעמ"ש 46440-10-22, במסגרתו בוטל פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון (השופטת הבכירה ר' מקייס) בתמ"ש 67478-07-20, אשר ניתן ביום 4.9.2022, ואשר בגדרו סולקה על הסף תביעת המשיבים לביטול הסכם ההלוואה שנכרת בין הצדדים (להלן: הסכם ההלוואה).

2.בשנת 2004, חתמו הורי המשיב 1 המנוחים (להלן: המנוחים), אשר החזיקו בזכויות במשק בכפר סירקין (להלן: המשק), על מסמכי שיעבוד של המשק לטובת בנק לאומי, ללא הגבלת סכום – וזאת, לצורך הבטחת כיסוי חובות בניהם – המשיב 1 ובן נוסף של המנוחים (להלן: הבן הנוסף). בשנת 2009, פתח בנק לאומי בהליך למימוש המשכנתא.

3.ביום 20.4.2011, חתמו המנוחים, המשיבים, הבן הנוסף ורעייתו, מצד אחד, והמבקשים – נכדתם של המנוחים, שהיא בתו של הבן הנוסף, ובעלה – מהצד השני, על הסכם ההלוואה.

4.ביום 29.7.2020, הגישו המשיבים תביעה לבטלותו של הסכם ההלוואה. ביום 4.9.2022, נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשת המבקשים לסילוק תובענת המשיבים על הסף. בית המשפט המחוזי ביטל החלטה זו והורה על החזרת התביעה לצורך בירורה לגופה לבית המשפט לענייני משפחה.

5.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

6.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי", אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

7.פסק הדין של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי – אשר קבע כי טענות המשיבים נגד המבקשים ראויות לבירור עובדתי – איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. ראשית, סילוק על הסף הוא בגדר החלטה קיצונית, השמורה למקרים קיצוניים ויוצאי דופן, אשר מהם עולה בברור ובמובהק, כי התובענה נעדרת עילת תביעה וכי בשום אופן התובע אינו זכאי לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעדים המבוקשים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 375-374 (מהדורה אחת עשרה, 2013)). שנית, בית המשפט המחוזי חייב את המשיבים בהפקדת ערובה כספית בסכום כספי לא מבוטל, וזאת – על מנת להבטיח את זכויות המבקשים. בהחלטה כאמור אין כל פגם.

8.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.