בע"מ 6921/21 פלוני נ. פלוני

1.

עיקר הרקע הנדרש לענייננו פורט בפסק דיני בבע"ם 2654/21 פלוני נ' פלונית (12.5.2021) ועל כן אעמוד על הדברים בקצירת האומר. בין המבקש לבין המשיבה קיים סכסוך בנושא החינוך והטיפול הרפואי בשני ילדיהם הקטינים (להלן:

הקטינים ), שבעקבותיו הגישה המשיבה תביעות לבית משפט לענייני משפחה בחיפה וביקשה להתמנות כאפוטרופסית בלעדית לקטינים ולקבל משמורת מלאה עליהם. הדיון בשני התיקים עודנו מתנהל, ובהחלטות שונות נקבע, בין היתר, כי : למשיבה תינתן אפוטרופסות זמנית על שני הקטינים בענייני חינוך ובריאות, תוך שהמשיבה תמסור למבקש עדכון בכל נושאי מהותי; זמני השהות של המבקש עם הקטינים יתקיימו במרכז קשר; ימונה לקטינים אפוטרופוס לדין (יצוין כי האפוטרופוס שמונה להם לא צורף לבקשה דנן); עוד הוחלט על מעורבות עובדת סוציאלית לסדרי דין בהליך.

2.

ביום 4.7.2021 הגיש המבקש לבית לענייני משפחה בחיפה "בקשה לביטול האפוטרופסות הזמנית של המשיבה בנושאי חינוך ובריאות על הקטינים ובקשה לביטול מינוי אפוטרופוס לדין". בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט (כב' השופטת ה' גורביץ עובדיה ) מיום 9.9.2021, שבמסגרתה נקבע כי ההחלטה להעניק למשיבה אפוטרופסות בלעדית בענייני חינוך ובריאות מבוססת על כך שהאב מנע מהקטין השתתפות במסגרת לימודית מתאימה ומשני הקטינים את ביצוע האבחונים והטיפולים להם הם זקוקים. עוד נקבע, כי התנהלות זו של המבקש גרמה "להתדרדרות קשה במצבם של הקטינים" (שם, בעמ' 3, ש' 33), התדרדרות שנבלמה לאחר מינוי המשיבה כאפוטרופסית. בית המשפט עמד על כך שכעולה מעדכוני גורמי הטיפול והחינוך, בחודשים שחלפו מאז ההחלטה המשיך המבקש שלא לשתף עמם פעולה. משכך, נקבע כי טובת הקטינים מחייבת את דחיית הבקשה. ביום 12.9.2021 הגישה המשיבה בקשה להבהרת ההחלטה "באשר להמשך האפוטרופסות הבלעדית של האם בענייני חינוך ובריאות של הקטינים". בהחלטתו מיום 13.9.2021 ציין בית המשפט כי "אכן, מהחלטתי [...] נשמטה ההוראה בדבר הארכת המינוי" והוסיף כי ככל שלא תוגש עמדה אחרת מצד המבקש או האפוטרופוס לדין, תהיה המשיבה רשאית להגיש צו פורמלי לחתימתו. המבקש הגיש התנגדותו וטען כי בקשת המשיבה הוגשה שלא כדין. בהחלטתו מיום 19.9.2021 דחה בית המשפט את טענות המבקש שלפיהן אין הוא יכול להוסיף על ההחלטה את שנשמט ממנה, והורה על הארכת האפוטרופסות הבלעדית של האם בענייני חינוך ובריאות עד ליום 15.8.2022 (החלטות בית המשפט שתוארו לעיל, מימים 9.9.2021 , 13.9.2021 ו-19.9.2021, יכונו להלן: ההחלטות בעניין האפוטרופסות ).

3.

במקביל להתנהלות שתוארה לעיל, במסגרת תביעת המשמורת, הגיש המבקש ביום 24.6.2021 בקשה לקחת את הקטינים לאבחונים אצל מומחה, וכן ביקש כי זמני השהות עימם יתקיימו שלא במרכז קשר. ביום 1.7.2021 הוגשה עמדת עובדת סוציאלית לסדרי דין שחזרה על המלצתה לקיום המפגשים בין המבקש לבין הקטינים במרכז קשר (להלן: עמדת העובדת הסוציאלית לסדרי דין ) . ביום 5.7.2021 הורה בית המשפט למבקש להודיע על זהות המומחה שאליו הוא מעוניין לקחת את הקטינים, על תחום מומחיותו ועל הסיבה לאבחון. לאחר שהמבקש לא הגיש הודעה כאמור, ביום 8.7.2021 דחה בית המשפט את בקשתו לקחת את הקטינים לאבחונים . בהחלטה נוספת מאותו יום, נקבע כי אם לא תוגש עמדה אחרת בית המשפט יורה על קיום זמני השהות בהתאם לעמדת העובדת הסוציאלית לסדרי דין (דהיינו, שזמני השהות יתקיימו במרכז הקשר). בהתאם להחלטה זו, הגיש המבקש ביום 15.7.2021 עמדה מטעמו, שבמסגרתה טען כי עמדת העובדת הסוציאלית לסדרי דין מבוססת על טעויות עובדתיות והביע התנגדות להמלצותיה. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט שדחתה את טענות המבקש והורתה על תחילת קיום מפגשים בין המבקש לקטינים במרכז קשר. נקבע כי המבקש אינו ממלא אחר הנחיות גורמי הטיפול, וכי בשל כך לא ניתן להתרשם מהתקשרות בינו לבין הקטינים ומתכני המפגש. עוד נקבע כי ככל שהמבקש ישתף פעולה עם גורמי הטיפול ניתן יהיה לשקול אפשרות לקיימם ללא פיקוח, כמבוקש על ידו. לצד האמור נדחו טענות המבקש באשר למשוא פנים של גורמי הטיפול נוכח קיומה של היכרות קודמת בינם לבין המשיבה, וצוין כי טענות אלה נבחנו על ידי גורמי הרווחה וכי הסוגיה אינה בסמכות בית המשפט (החלטות בית המשפט שתוארו לעיל מימים 8.7.2021 ו-15.7.2021 יכונו להלן: ההחלטות בעניין זמני השהות ).

4.

על שש החלטות הביניים בעניין האפוטרופסות ובעניין וזמני השהות, הגיש המבקש בקשת רשות לערער. ביום 5.10.2021 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ח' שרעבי ) את הבקשה, מבלי שהתבקשה תשובה. בית המשפט עמד על אמת המידה המצומצמת להתערבות בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית בענייני אפוטרופסות ומשמורת ילדים, וקבע שלא נפלה בהחלטות נושא הבקשה טעות המצדיקה התערבות כאמור ושלא נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מהחלטות אלו. לגופם של דברים, הדגיש בית המשפט שההחלטות בעניין זמני השהות התקבלו בהתבסס על תסקיר שלפיו זו טובת הקטינים, והבהיר כי מדובר בהחלטה זמנית. כמו כן, אשר לטענות המבקש ביחס לאי קיומם של זמני השהות עם הקטינים, ציין בית המשפט כי מוטב שהמבקש ישתף פעולה עם גורמי הטיפול ויתרום לתהליך הטיפולי בו מצויים הקטינים. בד בבד, נדחו טענות המבקש הנוגעות לנהלי מרכז הקשר ולהנחיותיו, תוך שנקבע כי תקיפת הנחיות אלו צריכה להיעשות בפנייה לערכאה המתאימה (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי ).

5.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה מעלה המבקש שורה ארוכה של טענות ומבקש להורות על בטלות שש ההחלטות שפורטו לעיל. בין היתר, טוען המבקש כי אין מקום ששלילת האפוטרופסות הזמנית תימשך זמן רב כל כך, וכי היה על בית המשפט להתחיל בשמיעת ראיות. לכך מוסיף המבקש כי החלטות בית המשפט אינן מבוססות על מידע עדכני. עוד לדבריו שגה בית המשפט משמנע ממנו את האפשרות לקחת את הקטינים להתייעצות עם פסיכיאטר ומשלא בחן חלופות אחרות מלבד קיום מפגשיו עם הקטינים במרכז קשר. בנוסף לאמור טוען המבקש כי בית המשפט "מתעלם" מההתדרדרות במצבם של הקטינים במשמורת המשיבה; כי האפוטרופוס לדין עוין את המבקש וגורם נזק לקטינים; וכי העובדת הסוציאלית לסדרי דין פועלת לטובת המשיבה. כמו כן המבקש חוזר על טענותיו שמופנות לנהלי מרכז הקשר, שלטענתו הם בבחינת חוזה אחיד שכולל תנאים מקפחים, ומבקש כי נורה על ביטולם של תנאים מסוימים ועל עריכתם של אחרים.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הקביעות בהחלטת בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. לכך אוסיף שטענות המבקש שמכוונות לביטולם, ולמצער שינויים, של נהלי מרכז הקשר לא פורטו די הצורך, וממילא בית המשפט המחוזי (כמו גם בית המשפט לענייני משפחה) לא הכריעו בהן. משכך, טענות אלו שמורות לו, ופתוחה לפניו הדרך לנקוט בהליך מתאים בהקשר זה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.