בע"מ 7126/20 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.8.2020, ברמ"ש 74385-01-20 (השופטת ש' שטמר – שופטת עמיתה ), שבגדרה נדחתה בקשת המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 30.1.2020, בא"פ 11985-11-18 ותלה"מ 70479-02-19 (השופטת ה' גורביץ שינפלד ), שבה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי למשיבה תינתן משמורת זמנית על בנם המשותף לה ולמבקש.

לאחר שעיינתי בטענות המבקש, ובהחלטות של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אף אם ניתנה בעבר החלטה לגבי חלוקת המשמורת והסדרי הראיה בין המבקש למשיבה, הרי שבכגון דא רשאי בית המשפט לשנות או לבטל החלטות קודמות, ככל שיש שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות המצדיק זאת (סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית , פסקה 19 (26.10.2010)). החלטתה של הערכאה הדיונית ניתנה על יסוד הֵכּרותה את נסיבות המקרה שלפניה, ולא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להתערב בהחלטה זו. לא מצאתי גם ממש בטענות המבקש בנוגע להחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה שלא לדחות את מועד הדיון – עניין שגם הוא מסור לשיקול דעתו הרחב, וככלל אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו.

אין לכחד, הסכסוך בין המבקש למשיבה – קשה ומעיק; לדאבון הלב נראה כי ילדיהם הם הראשונים להיפגע מכך. ואולם, חרף הקושי שחווה המבקש, לא מצאתי כי ההחלטות בנדון דידן מגיעות כדי עיוות דין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.