בע"מ 7144/15 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' כהן) בעמ"ש 11992-09-15 מיום 16.10.15 לפטור את המבקש 1 (להלן

המבקש ) מהפקדת אך חלק מסכום העירבון שהושת עליו, תחת פטור מהפקדת סכום העירבון כולו.

רקע

ב.

הצדדים נישאו זה לזו בשנת 1997. במהלך שנת 2004 נפרדו, ובשנת 2005 נולדו לשניים תאומות (להלן

הקטינות ). בני הזוג התגרשו בשנת 2008. ביום 12.1.14 ( תמ"ש 22083-01-14) הוגשה על ידי המבקש תובענה לאכיפת הסדרי ראיה של הקטינות, על פי הסכם הגירושין בין הצדדים. ביום 2.2.14 ( תמ"ש 549-02-14) הגישה המשיבה 1 (להלן המשיבה ) תובענה לשינוי הסדרי הראיה בין המבקש לקטינות נוכח חששה לשלומן וחוסר יכולתו של המבקש לטפל בהן. ביום 3.2.14 הוגשה בקשה לקבלת צו הרחקה קבוע כנגד המבקש ( תמ"ש 3667-02-14), האוסר עליו להתקרב לביתה ולעבודתה של המשיבה ולבית ספרן של הקטינות או להתקשר לבית הספר, וכן לתחום את אפשרותו של המבקש להתקשר לקטינות לשעות מסויימות . ברקע הדברים מספר כתבי אישום שהוגשו כנגד המבקש, בין היתר בגין אינוס בתרמית של כ-12 נשים ובגין הטרדה מינית, בעטיים היה נתון במעצר תקופות ממושכות.

ג.

לאחר הליכים מרובים בין הצדדים, לרבות לעניין צו ההרחקה, ולאחר קבלת תסקיר רווחה, דחה בית המשפט לענייני משפחה (השופט כץ; החלטות מן הימים 2.7.15 ו-11.10.15) את תביעת המבקש לאכיפת הסדרי הראיה אשר נקבעו בהסכם הגירושין. תביעות המשיבה לשינוי הסדרי הראיה ולקבלת צו הרחקה קבוע התקבלו באופן חלקי; זאת תוך שצוין, שהמבקש סירב לערוך בדיקת מסוכנות ובדיקת מסוגלות הורית, לפגוש את הקטינות במרכז הקשר ולשתף פעולה עם העובד הסוציאלי לסדרי דין. נקבע, כי מפגשי המבקש עם הקטינות ייערכו לפי בקשה שיפנה אל העובד הסוציאלי לסדרי דין "אד-הוק", וכי המפגשים יתקיימו תחת פיקוח רציף של בן משפחה מטעם האב, ולא יכללו לינה בביתו. נפסק, שסמכות העובד הסוציאלי לקבוע את הסדרי הראיה של האב עם הקטינות, ואת שמירת הקשר ביניהם וכל היבט אחר הכרוך באלה, תימשך עד הגיע הקטינות לגיל 18. לבסוף הוסף, כי ככל שהמבקש יחליט לשתף פעולה באופן מלא עם רשויות הרווחה, לרבות עריכת בדיקת מסוכנות, יהא באפשרותו לפנות לבית המשפט בתובענה חדשה מתאימה להסדרי קשר.

בסיפת

ההחלטה צוין:

"עם סיום התיקים, מצאתי להשית על האב הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ לטובת האשה בגין ניהול התיק בצורה שהקשתה באופן קיצוני על בירור התובענה, התנהלות חריגה ביותר שכללה הצפת התיק במאות בקשות, הודעות וגילויי דעת מטעמו, לעיתים מדי יום ביומו, ואשר ברובם נדחו או עסקו בסוגיות טפלות ושוליות, וחייבו את האשה וב"כ להקדיש ימים כלילות במענה לכל כתבי טענותיו. כל זאת, תוך שימוש בלשון בוטה, קיצונית וחסרת תקדים, בלתי נסבלת ממש, הן כלפי האשה והן כלפי בית המשפט והמותב היושב לדין. אדגיש כי בקביעת הסכום התחשבתי במצבו הכלכלי הנטען של האב, לטובתו".

ד.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. כן הגיש בקשה לפטור מאגרה ומעירבון. בקשתו לפטור מאגרה התקבלה (החלטת השופטת כהן מיום 16.9.15). אשר לבקשה לפטור מעירבון נקבע:

"1. מטרת העירבון להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב אם יידחה הערעור.

2.השיקולים להפחתת העירבון הם מצב כלכלי וסיכויי הערעור

3.המבקש עומד בתנאי הראשון. אשר לסיכויי הערעור, כפי שנפסק, בשונה מתובענה המתבררת לראשונה בערכאה דיונית, הרי שבערעור ההנחה היא כי פסק הדין שעליו משיג המערער נכון הוא ולכן יש צידוק מלא לחייב את המערער להבטיח את הוצאות המשיב ...

4.לאור האמור לעיל, יופחת העירבון ויעמוד על סך 7,000 ש"ח (תחת 10,000 ש"ח – א"ר ).

5.העירבון יופקד תוך 21 יום.

6.התיק יוקצה לשופט לאחר שיופקד העירבון".

ה.

בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 18.10.15.

הבקשה והכרעה

ו.

לטענת המבקש, ההחלטה מושא הבקשה עומדת בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי, אשר הפחית בשעתו את ערבונו ביחס לאותה מסכת עובדתית בדיון בעניין צו ההרחקה הזמני. כן נטען, כי מאז מתן ההחלטה בעניין העירבון הורע מצבו הכלכלי של המבקש – מחד גיסא, והתעצמו סיכויי זכייתו בערעור – מאידך גיסא; וזאת, שכן אין כנטען בסיס ראייתי אובייקטיבי ממשי לחששות המשיבה שבגינם הוצא צו ההרחקה. כן נטען לזיוף תסקיר הרווחה ולהשמדת ראיות על ידי הפרקליטות. ביום 4.11.15 הגיש המבקש "בקשה

דחופה לעיכוב ההליכים קמא – עד להחלטה סופית בערעור זה".

ז.

לאחר עיון בבקשה, אין בידי להיעתר לה. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק בעניין בעל חשיבות משפטית או ציבורית החורגת ממחלוקת הצדדים הישירים(רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 126, מפי מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר), מקרה זה במובהק אינו בא בקהלם של אלה. תכלית העירבון כידוע היא להבטיח שבעל דין המוטרד לדיון נוסף, לא ייצא נפסד אם תידחה ההתנגדות. בידוע כי הכלל הוא שיש צורך בסיכוי ממשי להצלחת הערעור כדי לפטור את המערער מחובת העירבון, כמו גם בהוכחת היעדר יכולת כלכלית (א' גורן

סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 11- תשע"ג), 1087). המקרה שלפנינו אינו נמנה על פניו עם מקרים אלה בהיבט סיכויי הערעור, ועל המבקש לחלוף, מבלי לטעת מסמרות, על פני משוכה גבוהה; כך – שהרי המבקש חפץ להידרש מחדש להכרעתו של בית המשפט בדבר הסדרי הראיה, וזאת לאחר שסירב לשתף פעולה עם הרשויות ולערוך את הבדיקות הנחוצות. אכן, זכות הגישה לערכאות היא חשובה, אך יש לאזנה בכל מקרה גם אל מול זכויות בעלי הדין האחרים; למבקש נמחלה האגרה, אך בית המשפט אינו יכול להתעלם מזכויות בעל הדין שכנגד לעירבון להוצאותיהם, וההפחתה שניתנה משקפת איזון שאין להתערב בו.

ח.

נוכח האמור, אין בידי להיעתר למבוקש. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות בהליך הנוכחי.