החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בע"מ 7146/20פלוני נ. פלוני

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
דיני משפחה · צו הגנה למניעת אלימות במשפחהבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על צו הגנה

בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר צו הגנה למניעת הטרדת המשיבה למשך שלושה חודשים. נקבע כי הקביעות אינן מעוררות שאלה עקרונית החורגת מעניין הצדדים ואין צורך בהתערבות למניעת עיוות דין. הבקשה לעיכוב ביצוע ההוצאות נדחתה גם היא, והמבקש חויב בהוצאות של 3,000 ש"ח.

העובדות

בית המשפט לענייני משפחה נתן צו הגנה למשך שלושה חודשים האוסר על המבקש להטריד את המשיבה בכל דרך, לאחר שפנה שוב ושוב לממלאי תפקידים בסביבתה ואיים בתביעות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על הצו. המבקש ביקש רשות ערעור ועיכוב ביצוע הוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר צו הגנה נגד המבקש?
  2. 2.האם יש לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות שנפסקו נגד המבקש?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור תידחה כאשר הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואין צורך במתן רשות כדי למנוע עיוות דין

    ״מצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • צו הגנה
  • אלימות במשפחה
  • רשות ערעור
  • עיכוב ביצוע
  • הוצאות
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בע"מ

7146/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

פלונית

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת

ג' לוין

) ב

עמ"ש 5338-09-20

מיום 4.10.2020

בשם המבקש:

עו"ד שי זהר

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ג' לוין ) מיום 4.10.2020 ב עמ"ש 5338-09-20 , במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת כ' חדד ) מיום 17.9.2020, בו ניתן צו הגנה האוסר על המבקש "להטריד את המשיבה בכל דרך", למשך שלושה חודשים, מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. נקבע כי "מתוך התשתית שנפרשה בפני בית המשפט קמא, ועליה עמד בית המשפט, עולה חשש כי דפוסי ההתנהלות של המערער אינם מאפשרים למשיבה ניהול סביר ותקין של חייה, למצער בתקופה האחרונה", בה הרבה המבקש לפנות למשיבה ולסביבתה הקרובה (החל מחברותיה, דרך המורות של ילדיהם וכלה בראש עיריית אשדוד) בהודעות הבהרה כי בכוונתו להגיש נגדם תביעות בגין "תרומתם" לסכסוך ההורי בין הצדדים – פניות בעלות תוכן תקיף וכוחני, אשר נקבע כי "דומה כי הן נועדו להכפיש ולבזות את המשיבה, ולבודד אותה מסביבתה החברתית". עוד יש לזכור, כך נקבע, כי ההכבדה על המבקש כתוצאה ממתן הצו אינה גדולה, שכן הוא אינו מורחק מביתו או מילדיו, אלא אך מצווה שלא להטריד את המשיבה.

2.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי סעיף 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. ממילא נדחית גם בקשת המבקש לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שנפסקו נגדו בבית משפט קמא.

המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח.

ניתנה

היום, ט' בכסלו התשפ"א (25.11.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עמש 5338-09-20

הלכות

  1. 1רשות ערעור תידחה כאשר הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואין צורך במתן רשות כדי למנוע עיוות דין