פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7187/15
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלוני
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.09.2015 בעמ"ש 3631-02-15
(ע"י כב' השופטים
מ' סובל
,
ת'
בזק-רפפורט
ו-
ב'
גרינברגר
)
בשם המבקש: עו"ד
משה יצחק אוסדיטשר; עו"ד יפתח תייר
החלטה
1.
בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל ,
ת' בזק רפפורט , ב' גרינברגר ) מיום 21.9.2015, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בירושלים (כב' ס. הנשיא מ' הכהן ) .
2.
עסקינן בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה (גרושתו) לתשלום דמי שימוש ראויים בשל שימוש הבלעדי שעשתה המשיבה מאז שנת 2003 בבית מגורים שבמשק הנמצא בבעלותם המשותפת, וזאת בניגוד להסכם הגירושין אשר נערך ביניהם. כן עתר המבקש במסגרת תביעתו לפיצוי כספי בגין נזקים אותם גרמה המשיבה לגינה המצויה במשק.
3.
ביום 21.12.2014 דחה בית המשפט לענייני משפחה את תביעתו של המבקש על יסוד הקביעה כי המבקש לא פעל למימוש האופציה שניתנה לו על פי הסכם הגירושין לפירוק שיתוף במשק ואף לא הגיש תביעה כנגד המשיבה על הפרת ההסכם או נקט כל הליך לשינוי המצב הקיים, ובכך למעשה נתן הסכמתו למצב שנוצר ולשימושה הבלעדי של המשיבה בדירת המגורים. באשר לתביעתו בגין נזקי הגינה, נקבע כי זו לא הוכחה. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי.
4.
ביום 21.9.2015 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש בפסק דין תמציתי, ולפיו: " עניינו של הערעור בתביעה של בעלים משותפים בנכס לדמי שימוש, אשר הוגשה כנגד הצד השני. תביעה שכזו ניתן להגיש רק מקום בו נוצרה מניעה למגורי התובע בנכס בעטיו של הצד השני. בית משפט קמא צדק לחלוטין כאשר קבע כי מניעה שכזו לא נוצרה במקרה הנדון בעטיה של המשיבה ."
5.
בבקשת רשות הערעור שלפני נטען כי בניגוד לקביעות בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, לא הייתה למבקש אפשרות ממשית לעשות שימוש בנכס וניתן היה לבסס את זכותו לדמי שימוש ראויים על בסיס דיני החוזים.
6.
דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).
7.
הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט
באדר א התשע"ו (28.2.2016).
ש
ו פ ט