פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7467/10
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.9.10 בעמ"ש 601/10 שניתן על ידי כבוד השופטים
ח' בן-עמי, ת' בזק-רפופורט, ד' מינץ
בשם המבקשים:
עו"ד בן ציון הכהן
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטות ח' בן-עמי , ת' בזק-רפופורט והשופט ד' מינץ ) בעמ"ש 601/10 מיום 1.9.2010, במסגרתו נדחה ברוב דעות ערעורם של המבקשים על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט ש' אלבז ) בבש"א 55151/09 מיום 29.11.2009, במסגרתה נדחתה בקשתם של המבקשים להסיר את איסור הפרסום החל מכוח סעיף 68(ה)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) על הדיון בתיק שבנדון בבית המשפט לענייני משפחה.
תמצית הרקע העובדתי וההליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה
1.
נוכח העובדה כי החלטה זו תפורסם, הפירוט העובדתי בגדרה יהיה מצומצם ככל האפשר על מנת לעמוד באיסור הפרסום החל על תיק זה כאמור. הצדדים מנהלים ביניהם הליך בבית המשפט לענייני משפחה. מכוח סעיף 68(ה)(1) לחוק בתי המשפט כאמור, חל איסור פרסום על תיק זה בשל העובדה כי הכלל הוא שדיוני בית המשפט לענייני משפחה יתקיימו תחת איסור פרסום. המבקשים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בקשה להסרת איסור הפרסום החל בתיק זה. בית המשפט לענייני משפחה הורה למשיב להגיש תגובתו. מתגובת המשיב עלה כי בא כוח המבקשים לא גילה את מלוא העובדות לבית המשפט וכן לא ציין את מניעיו להגשת הבקשה. כעולה מהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, בתגובתו ציין המשיב כי בא כוח המבקשים הוא המעוניין בהסרת איסור הפרסום לצורך התגוננות בדין משמעתי המתנהל כנגדו בקשר עם הפרת איסור הפרסום בתיק זה.
2.
לגופו של עניין קבע בית המשפט לענייני משפחה כי נסיבות המקרה אינן מאפשרות את הסרת איסור הפרסום שכן הן אינן מקיימות את המבחנים שנקבעו בפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 3007/02 יצחק נ' מוזס , פ"ד נו(6) 592, 600 (2002) (להלן: עניין מוזס ). כך הדגיש בית המשפט לענייני משפחה כי בניגוד לעניין מוזס תוכנו של ההליך דנן אינו ידוע; העניינים שפרסומם התבקש בעניין מוזס היו קשורים קשר רופף להליכים שהתקיימו בבית המשפט לענייני משפחה, שכן הם היו כלליים ביותר ולא עסקו בלב ליבם של ההליכים; לא היה בפרסומים בעניין מוזס פגיעה בפרטיות חיי המשפחה. ודוק, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במסגרת ההליך המשמעתי בו מעורב בא כוח המבקשים או הליך פלילי שינקט כנגדו או כלפי המבקשים עצמם, ניתן יהיה לחשוף את פרוטוקול הדיון מיום 14.4.2008 ואת כתב התביעה וכתב ההגנה.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
3.
בבית המשפט המחוזי נחלקו דעות חברי המותב. שופטי הרוב, השופטת בן-עמי והשופט מינץ , גרסו כי יש לדחות את הערעור ואין להתיר את הפרסום בנסיבות העניין. ואולם, השופטת רפופורט-בזק
נותרה בדעת מיעוט וסברה אחרת. דעת הרוב, הדגישה כי לעניין דיונים בבית המשפט לענייני משפחה, חוק בתי המשפט מורה כי הכלל הוא איסור פרסום. בית המשפט המחוזי עמד על הרציונאלים המצדיקים את איסור הפרסום החל ככלל בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי החריגים לסעיף 68((ה) בחוק בתי המשפט נדונו בפסק הדין בעניין מוזס , ואילו נסיבות העניין אינן מקיימות חריגים אלה מהטעמים שפורטו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. השופטת רפופורט-בזק סברה כי החריגים שהותוו בעניין מוזס מתקיימים בנסיבות העניין ועל כן יש להתיר את הפרסום. כנגד פסק דינם של שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי מופנית הבקשה שלפניי.
נימוקי הבקשה
4.
בבקשתם טוענים המבקשים כי יש ליתן להם רשות ערעור נוכח החשיבות העקרונית והציבורית שמעלה בקשתם והיא עליונותו של עקרון פומביות הדיון כפי שנותח בעניין מוזס . לטענת המבקשים תוכן ההליך המשפטי אותו הם מבקשים לפרסם אינו חושף "עניינים משפחתיים אינטימיים" ועל כן אין מתקיימת עוד תכלית איסור הפרסום וגובר עקרון פומביות הדיון. לטענת המבקשים הערכאות הקודמות נתנו משקל יתר לנסיבות העומדות ברקע להגשת הבקשה ולמניעיו לכאורה של בא כוחם. לבסוף טוענים המבקשים כי איסור הפרסום החל בבית המשפט לענייני משפחה עלול לסייע בידי בעלי דין להטעות את הרשויות ואת בתי המשפט בהליכים אחרים והופך את בית המשפט לענייני משפחה ל"עיר מקלט לשקרנים".
דיון והכרעה
5 .
כידוע, הרשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה עקרונית או משפטית החורגת מגדר עניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)].
6.
הבקשה דנן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. במה דברים אמורים? כפי שקבעתי בבע"מ 1115/10
צ'רנינסקי נ' צ'רנינסקי אדלר (לא פורסם, 15.3.2010), שאלת פרסומו של הליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה נדונה והוכרעה בעבר על ידי בית משפט זה בעניין מוזס , ומשכך שאלת יישומם של הכללים שהותוו בעניין מוזס
על נסיבותיו של העניין הקונקרטי אין בה כדי לגבש שאלה משפטית או ציבורית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים ( שם , סעיף 11 להחלטה). לא מצאתי טעם לחרוג בעניין זה מההלכה המחייבת בעניין רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיב לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בטבת תשע"א (14.12.2010).
ש ו פ ט