בע"מ 7512/17 פלוני נ. פלוני

1.

המשיבה פתחה נגד המבקש בהליכים שעניינם תביעת מזונות וקביעת אבהות, ביחס לקטין יליד שנת 2010. ההליך מושא הבקשה למתן רשות ערעור נפתח בשנת 2010 וכבר בשנת 2011 ניתן צו לביצוע בדיקת רקמות. מסיבות שונות, שהצדדים חלוקים לגביהן, המבקש לא התייצב לבדיקת הרקמות עד היום. בהליך מושא הבקשה הנוכחית דחה בית המשפט בקשות מטעם המבקש לעיכוב ביצוע הבדיקה ולמינוי מומחה או אפוטרופוס לדין עבור הקטין.

טרוניית המבקש מופנית כלפי העובדה שהגורמים המקצועיים הרלוונטיים טרם ערכו חוות דעת בדבר "טובת הקטין", דהיינו ההשפעה הצפויה על הקטין כתוצאה מהגילוי שבן זוגה הנוכחי של אמו אינו אביו הביולוגי. לשיטת המבקש יש להורות על בירור נושא טובת הקטין קודם לביצוע בדיקת הרקמות. עמדה זו נדחתה בערכאות קמא. במענה לחשש שהעלה המבקש בדבר פגיעה בטובת הקטין אומצה עמדתו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לפיה תוצאות הבדיקה תהיינה חסויות ביחס למבקש ולמשיבה, ויועברו לעיונם של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט לענייני משפחה בלבד. לאחר מכן תיבחן ההשפעה הצפויה של תוצאות הבדיקה על הקטין, לרבות הצורך במינוי מומחה. בבקשה שלפניי שב המבקש וטוען כי נדרש היה לנהל דיון בגוף טובת הקטין קודם שתבוצע בדיקת הרקמות. הוא סבור כי ההוראה לפיה יש לבצע בדיקת רקמות בשלב ראשון היא בגדר התעלמות מהקטין ומטובתו, וכי בעצם עריכתה של בדיקת רקמות נגרם נזק לקטין. כן מדגיש הוא כי העניין מהותי גם לנוכח ההשלכות הכלכליות שיכולות להיות לקביעת אבהותו על הקטין. המשיבה מדגישה, מנגד, את הימשכות ההליכים ואת השנים שחלפו ממועד מתן הצו לבדיקת רקמות. לבקשת בית המשפט הגישה גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה תגובה, ובה סמכה את ידיה על הכרעת ערכאות קמא ועל המתווה המעשי שנקבע בהן. בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת המבקש להגיש תשובה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.

2.

לית מאן דפליג כי טובת הקטין היא ערך מרכזי במשפטנו, וכי טובתו מצויה גם בבסיס הסדריו השונים של חוק מידע גנטי (ראו דברי ההסבר בהצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (עריכת בדיקות גנטיות לקשרי משפחה), התשס"ח-2008, ה"ח הכנסת 203; בג"ץ 10533/04 ויס נ' שר הפנים , פסקה 25 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (28.6.2011)). גם בענייננו קיימת הסכמה בקרב הצדדים כולם כי טובת הקטין במרכז היא. המבקש אינו מתנגד לעצם ביצוע הבדיקה, אך טוען כי במתווה שקיבל בית המשפט המחוזי טמונה פגיעה בקטין, וכי יש לבצע את הבדיקה במתווה אחר, הכולל קודם כל עריכת תסקיר בכל הנוגע להשפעת הבדיקה על הקטין. המבקש לא טען כי בית המשפט חרג מסמכותו בהרותו על ביצוע הבדיקה, ומן החומר שצורף עולה כי אכן נתקיימו תנאי סעיף 28ו לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, שכותרתו "בדיקה בלא הסכמת הנבדק". נראה אפוא כי השאלה היא יישומית במהותה, וממוקדת בשיקול דעתן של ערכאת קמא – האם המתווה המוצע אכן שומר על טובת הקטין?

הדגש בהכרעה בעניין זה מושם בשניים. אחד , השאלה האם קיים חשש לפגיעה בקטין בגין עצם ביצוע הבדיקה. מן החומר עולה כי אין כל הכרח שהקטין ידע על עצם ביצוע הבדיקה, וכי הוא לא ידע על תוצאותיה בטרם תיבדק טובתו. המבקש לא השכיל להצביע על נזק קונקרטי כלשהו שעלול להיגרם לקטין בגין עצם ביצוע הבדיקה, להבדיל מנזק שעלול להיגרם לקטין לו יידע כי הבדיקה נערכת או כי אביו אינו מי שמגדל אותו בפועל. בשולי דבריו של המבקש אף נרמז כי במרכז בקשתו לא מצוי הקטין אלא הוא עצמו – חששו כי "במידה ויתברר כי הוא אביו של הקטין חוב מזונות העבר של מספר שנים יביא אותו אל פי פחת", כטענתו. המתווה שנקבע על ידי ערכאות קמא, לפיו תוצאות בדיקה תהיינה חסויות בשלב ראשון, והקטין אף לא יידע על ביצועה, אינו מקים כשלעצמו עילת התערבות בגלגול שלישי.

דגש שני מושם במהלכו הדיוני של ההליך. הצו לבדיקה גנטית ניתן לפני מספר שנים, וביצועה התעכב במהלך תקופה, מפני שהמבקש לא התייצב אליה מסיבות שונות חרף הסכמתו לעריכתה. בראי זה, ההחלטה לבצע בשלב ראשון בדיקה חסויה, ורק בשלב שני להשלים את מכלול הבדיקות הנדרשות באשר לטובת הקטין, נטועה בהיגיון דיוני-מעשי. לנקודה זו קשור עניין נוסף. מבלי לטעת מסמרות בעניין, עולה כי לנוכח העמדות השונות שהביע המבקש במהלך ההליכים קמא חלק מהעיכוב בעריכת הבדיקה מוטל לפתחו, והרי טובת הקטין דורשת גם כי העניין יתקדם לקראת הכרעה.

לסיכום, הנתונים הספציפיים של התיק מובילים למסקנה כי לפי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, אין במקרה זה הצדקה להתערב בהכרעת ערכאות קמא בגלגול שלישי.

3.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 4,500 ש"ח.