בע"מ 7679/16 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה ) היו בני זוג. לאחר שעלו יחסיהם על שרטון, הגישה המשיבה נגד המבקש בקשה למתן צו הגנה. ביום 3.4.2016 נערך דיון בבקשה בבית המשפט לענייני משפחה, ובסופו הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין. בין יתר ההסכמות, הוסכם כי הצדדים יבואו בדברים לצורך חלוקת התכולה בביתם המשותף בדרך של הידברות והסכמה.

2.

בניגוד להסכמות הצדדים פעלה המשיבה להוצאת חפצים מהבית. המשיבה עשתה כן בעזרתם של המשיבים 4-2, ילדיה ואביהם, בן זוגה לשעבר, ובתוך כך אף נשכרו שירותי הובלה. המשיב 5, המוביל, הוביל את החפצים בהתאם להוראות המשיבים 4-1. יצוין כי על פי הנטען בבקשה, המבקש הציג למשיב 5, במעמד ההובלה, את פסק הדין והפציר בו שלא לשתף פעולה, אך הלה לא שעה לדרישתו. על רקע האמור פתח המבקש בהליך לפי פקודת בזיון בית משפט נגד כל המשיבים.

3.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הוצאת החפצים מהבית היוותה הפרה של פסק הדין, והורה למשיבה להשיב את החפצים שנטלה, למעט חפצים בודדים מסוימים. כן הורה בית המשפט כי בגין כל יום נוסף של הפרת ההחלטה תשלם המשיבה למבקש סך של 250 ₪. אשר למשיב 5, דחה בית המשפט את התביעה נגדו מהנימוק שאין הוא צד לסכסוך שבין הצדדים. נקבע כי טענת המבקש לפיה פסק הדין הוצג למשיב 5 אינה יכולה לסייע בידיו, שכן פסק הדין איננו צו מניעה המופנה כלפי צדדים שלישיים. לגבי המשיבים 4-2 לא קבע בית המשפט לענייני משפחה דבר, ומכאן שהתביעה נגדם נדחתה אף היא. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

4.

המבקש טוען כי לא היה מקום לדחות את התביעה לפי בזיון בית משפט נגד המשיבים 4-2 ונגד המשיב 5. בעיקרו של דבר נסמך המבקש על ההלכה שנפסקה בע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון , פ"ד לד(4) 232 (1980) (להלן: הלכת מוניות הדר לוד ). באותה הלכה קבע בית משפט זה כי ניתן לחייב "זרים", צדדים שלישיים, בגין אי קיום צו שיפוטי שלא היה מכוון אליהם, אם הם ידעו על דבר קיומו של הצו השיפוטי שניתן וחרף זאת סייעו להפר אותו -

"ציות לצו ניתן לכוף גם בנקיטת אמצעים כלפי אדם שאינו החייב על-פי הצו, אך שמעשיו או מחדליו הם המביאים להפרת הצו. צו המופנה כלפי פלוני, רק פלוני יכול לקיימו, אך אלמוני יכל להביא לידי כך שפלוני לא יקיים את הצו. נקיטת אמצעים כלפי אלמוני נעשית, על כן, לא כדי להביא אותו לידי קיום הצו - שהרי הצו אינו מכוון כלפיו - אלא כדי להביא את פלוני לידי קיום הצו" ( שם , בעמ' 239).

5.

איני רואה מקום להיעתר לבקשת המבקש. ראשית , ענייננו הוא בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בענין שממילא נתון בו מרחב שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית. השאלה שעולה מן הבקשה - האם יש מקום בנסיבות הענין לחייב את המשיבים 4-2 והמשיב 5, שלא היו צד לפסק הדין, בבזיון בית משפט - איננה שאלה עקרונית, כי אם שאלה הנטועה עמוק בנסיבות המקרה הקונקרטי. שנית , ולגופו של ענין, ספק רב בעיניי אם ניתן לגזור מהלכת מוניות הדר לוד - שם ניתן צו מניעה שיפוטי מפורש וברור, שהופר - לענייננו. בענייננו, כאמור לעיל, ניתן פסק דין שנתן תוקף להסכמות הצדדים. עיון בפסק הדין מגלה כי אין בו צו מפורש שממנו ניתן להסיק בנקל כי פעולה מסוימת עלולה להוביל להפרתו. אין לצפות אפוא מאדם שבא במגע עם מי מהצדדים, במסגרת כזו או אחרת, לעיין בפסק הדין ולהסיק ממנו כי עליו להימנע מלעשות פעולה מסוימת. מעבר לקשיים הכרוכים ממילא באפשרות חיובם בבזיון בית משפט של צדדים שלישיים שאינם מעורבים בהליך המשפטי שבמסגרתו ניתן הצו שהופר, ברי כי נסיבות המקרה - במובהק - מחייבות מסקנה אחרת; ודאי ביחס למשיב 5 ששירותיו כמוביל נשכרו על ידי המשיבה.

6.

בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב 5 בסך 5,000 ₪. איני עושה צו להוצאות המשיבים 4-1.