פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7709/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים
י' שנלר
סג"נ,
ק' ורדי
סג"נ, וְ-
ע' רביד
)
בעמ"ש 45498-10-18 ובעמ"ש 5281-10-18 מיום 15.09.2019.
בשם המבקשים:
עו"ד אנג'ליקה שרה סדיקוב
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים
י' שנלר סג"נ , ק' ורדי סג"נ וְ- ע' רביד ) בעמ"ש 45498-10-18 ובעמ"ש 5281-10-18 מיום 15.9.2019, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה 2 בעמ"ש 45498-10-18 ונדחה ערעורם של המבקשים בעמ"ש 5281-10-18, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ש' גליק ) בתמ"ש 42304-12-16 מיום 5.8.2018, במסגרתו התקבלה במלואה תביעת המבקשים ביחס למשיב 1 בסך 2,040,000 ₪ בהעדר הגנה מטעמו, וְמנגד נדחתה מרבית התביעה ביחס למשיבה 2, למעט חיובה לשלם למבקש 1 סך כולל של 272,104 ₪ עבור מחצית מהסכומים ששולמו על-ידו למוכרי דירה אותה רכשו המשיבים, ולבעלי מקצוע שונים לצורך שיפוץ אותה דירה.
כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים וזאת, בראש ובראשונה, כי לא מצא כל טעם מבורר להתערב בהכרעות עובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, תוך שנקבע כי הן "מתקבלות על הדעת ועולות בקנה אחד עם הראיות". ואולם, לא כך נקבע ביחס לערעורה של משיבה 2, וזאת לאחר שנמצא כי הוא בא בגדר המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, הואיל ולדעת בית המשפט המחוזי לא היה די בתשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט לענייני משפחה בכדי לבסס את חבותה של משיבה 2 למבקש 1.
2.
לאחר עיון
בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות
סדר
הדין
האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בפסק דינו המקיף והמנומק של בית המשפט המחוזי אינן
מעוררות
שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
3.
המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,500 ₪.
ניתנה
היום, כ"א בכסלו התש"ף (19.12.2019).
ש ו פ ט