פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7851/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלוני
בקשה
לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט
נ' שילה
) בעמ"ש 15814-01-20 מיום
1.11.2020
בשם המבקשת:
עו"ד איתי חבר
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' שילה ) בעמ"ש 15814-01-20 מיום 1.11.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט י' שקד ) בתמ"ש 35450-10-19 מיום 7.1.2020.
2.
בפסק הדין קיבל בית המשפט לענייני משפחה תביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה ), אשתו השלישית של אבי המבקשת (להלן: האב ), בה עתרה כי יועברו על שמה זכויותיה של המבקשת בדירת מגורים, אותן ירשה האחרונה על פי צוואתה של אשתו השנייה של אביה (להלן: המנוחה ). זאת, בעטיו של פסק הדין בת"ע 25421-12-17, בו התקבלה תביעת המשיבה לביטול צו שניתן לקיום צוואתה האמורה של המנוחה, מן הטעם כי הצוואה זויפה; לנוכח פסק הדין בת"ע 42454-05-19, אשר קבע כי האב הוא יורשה היחיד של המנוחה; ובשל צו שניתן לקיום צוואתו של האב, הקובע כי המשיבה היא יורשתו היחידה.
3.
בית המשפט המחוזי דחה כאמור את בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין. באשר לסיכויי הערעור , נקבע כי המבקשת ניצבת בפני קושי מהותי בשל קיומו של פסק דין חלוט בו בוטל הצו לקיום צוואתה של המנוחה. באשר למאזן הנוחות, נקבע כי זה אינו נוטה לטובת המבקשת, בשים לב לנזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים אשר כבר רכשו את הדירה, שילמו את מלוא התמורה ונרשמה לטובתם הערת אזהרה.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
החלטתו של בית המשפט המחוזי
לא
מעוררת
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתנה
היום, ו' בכסלו התשפ"א (22.11.2020).
ש ו פ ט