בע"מ 786/15 פלוני נ. פלוני

עיינתי בבקשת רשות הערעור ובבקשת עיכוב הביצוע. אינני מוצא כי יש בסוגיה כדי להצדיק דיון בבית משפט זה בגלגול שלישי, שעה שההליך הוא פרטני במובהק ואינו חורג מעניינם הקונקרטי של הצדדים. בנוסף, פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי מיום 7.1.15 החזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, שם יוכל המבקש לשטוח את טענותיו בסוגיות המועלות בבקשה זו, כך שעיצומו של דבר טרם תם הדיון בסוגיות, ובכגון דא ככלל לא תתערב ערכאת ערעור שניה; והרי כל החלטה חדשה שתתקבל בבית המשפט לענייני משפחה נתונה לערעור היא עצמה. עוד אציין כי היה מן הראוי שבבקשה המוגשת ביום 2.2.15 יאוזכר פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי ביום 26.1.15.

עם זאת אציין, כי על פני הדברים ייתכן שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 7.1.15 טעון הבהרה מסוימת באשר לשאלת הסדרי הראיה והמשמורת עד לדיון המחודש בבית המשפט לענייני משפחה, ואיני מביע דעה לגוף הדברים כיון שכדי לא להכביר הוצאות לא נתבקשה תשובה. אולם אין עולה מן הבקשה, ואף בדיקה במאגרים הממוחשבים מאשרת זאת, כי המבקש פנה בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, ואף שער אני להערתו בתוך הדיון ביום 7.1.15, בית משפט זה אינו האכסניה ההולמת לבירור מעין זה. מכל מקום, בלא שאטע מסמרות, באפשרותו של המבקש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, וחזקה על בית המשפט המחוזי כי יבהיר את כוונתו בסוגיות אלה; והכל כמובן – שוב – מבלי להביע דעה לגופם של דברים ובהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט המחוזי. ולבסוף, עיקר העיקרים, לדעתי על בית המשפט לענייני משפחה לקיים את הדיונים בסוגיות שבמחלוקת בהקדם האפשרי ביותר.

בכפוף לאמור, לא מצאתי להיעתר לבקשת רשות הערעור וממילא לא לבקשת עיכוב הביצוע.