פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7875/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 09.11.2014 בתיק
עמש 024003-10-14
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
למבקש ולמשיבה בת משותפת, ילידת שנת 2005. המבקש מתגורר בחולון, והמשיבה בעפולה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הקטינה תעבור למשמורת המשיבה בעפולה (תמ"ש 50636-12-12, כב' השופטת א' גולן-תבורי ; להלן: פסק הדין ). הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ויחד עמו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו: בקשה להורות כי הקטינה תוסיף להתגורר עם אביה בחולון עד להכרעה בערעור (עמ"ש 24003-10-14, כב' השופט צ' ויצמן ). הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, אשר מתמקדת באי-עיכוב ביצוע פסק הדין. במסגרת בקשת רשות הערעור נטען כי סיכויי הערעור על פסק הדין גבוהים, וכי לקטינה עלול להיגרם נזק חמור ובלתי הפיך כתוצאה מהעברתה לעפולה.
2.
דין הבקשה להידחות. עולה מהחומר כי לאחר מתן פסק הדין בבית משפט השלום – עוד בטרם הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין - נפרדה הקטינה מחבריה בבית ספרה הקודם, עברה לבית אמהּ בעפולה, והחלה את לימודיה בבית הספר בעיר. יוצא, אפוא, שאין עסקינן עוד בבקשה לעיכוב ביצוע, אלא בבקשה לשינוי המצב הקיים – דהיינו בקשה להורות לקטינה לעזוב את מקום מגוריה הנוכחי בעפולה ולשוב לחולון. בית המשפט המחוזי, לאחר ששמע את הצדדים ואף את האפוטרופוס לדין של הקטינה, התרשם כי במצב דברים זה - החזרת הקטינה לחולון לא תועיל לה, אלא אדרבה: תוסיף מתח ובלבול לעולמה בעוד הערעור תלוי. לא למותר לציין כי ישיבת קדם ערעור בבית המשפט המחוזי נקבעה לחודש פברואר 2015. סיכומו של דבר, לא מצאתי פגם בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה מאזן הנוחות איננו נוטה לטובת עמדת המבקש. בנסיבות אלו, אף אין בסיכויי הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום כדי להביא לתוצאה שונה, וזאת מבלי להביע עמדה לגופו של עניין בסכסוך שבין המבקש למשיבה אודות קביעת המשמורת.
3.
בקשת רשות הערעור נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' כסלו תשע"ה (23.11.2014).
ש ו פ ט