בע"מ 7898/06 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 25.7.06 (השופט הנדל) בתיק ע"מ 144/05, בו נדחה - חלקית - ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 30.8.05 (השופטת ברנט) בתיק תמ"ש 7061/98.

ב.

הצדדים נישאו ביום 1.9.76 והתגרשו ביום 14.12.00. בהליך קודם נקבע שמועד הפירוד לעניין איזון המשאבים הוא 27.7.98 (ראו בע"מ 5530/03 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) - השופטת דורנר). ביום 30.8.05 הכריע בית המשפט לענייני משפחה בסוגיית חלוקת הרכוש, לרבות זכויות המשיבה בפנסיה של המבקש וברכב המשפחתי. כן קבע בית המשפט שסכומים מסוימים אותם משך המבקש מקרן ההשתלמות הרשומה על שמו ביום 8.3.98 מהווים נכס שהוברח, ולפיכך חויב המבקש להשיב את מחציתו למשיבה. ערעור שהגיש המבקש בנושאים אלה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דין מיום 25.7.06. עוד נקבע, כי שהתיק יושב לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבע ממצאים בתביעת המבקש לשיתוף בחובות. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.

ג.

בבקשה נטען, כי שגה בית המשפט בכך שחייב את המבקש לשלם למשיבה מחצית משווי הרכב נכון ליום הפירוד, ולא את מחצית התמורה ממכירתו כיום. כן נטען כי שגה בית המשפט בכך שפסק למשיבה חלק בזכויות הפנסיה שרכש המבקש למפרע, אף שהמבקש נשא לבדו בעלות רכישתן ממועד הפירוד ועד תום התשלומים בשנת 2000. נטען כי העובדה שבית המשפט חייב את המשיבה להשתתף במחצית התשלומים באופן רטרואקטיבי אינה מרפאת את הפגם שבאי ההשתתפות בהם לכתחילה. ולבסוף, נטען כי חזקה על הכספים שנמשכו מקרן ההשתלמות לפני מועד הפירוד כי שימשו את שני בני הזוג - ולכן אין מקום לחייב את המבקש להשיב את מחציתם למשיבה.

ד.

אין בידי להיעתר לבקשה, ככל שהיא ערוכה באופן נאה. בידוע רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעלים שאלה משפטית החורגת מתחומם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר), ובמובהק אין הבקשה שלפנינו באה בכללם; אין בה סוגיות משפטיות ממשיות. הבקשה תחומה בעובדות המקרה הספציפי, ובכל הנוגע לסוגיית הכספים שנמשכו מקרן ההשתלמות המדובר בהשגה - בגלגול שלישי - על ממצאי עובדה. "המבקשים מבקשים, למעשה, כי בית משפט זה ישוב וידון בשלישית בעניינם - יקבע ממצאים עובדתיים ויבסס עליהן הכרעות משפטיות. לא לכך נועד הערעור השני" (רע"א 7522/99 גבאי נ' האוניברסיטה העברית בירושלים (לא פורסם) - הנשיא ברק).

ה.

מעבר לצורך אציין, כי בית המשפט לענייני משפחה נימק את קביעתו שהמשיבה זכאית למחצית משווי הרכב נכון למועד הפירוד, בעובדה שמאז היה הרכב בשימוש בלעדי של המבקש (עמ' 4). בית המשפט המחוזי נדרש לכך. אין כל מקום כי בית משפט זה יידרש לטענה בדבר סכומים ששילם המבקש למשיבה כנגד שימושו ברכב, מה גם שאלה לא אוששו. עוד אציין כי הטענה שהכספים שנמשכו מקרן ההשתלמות שימשו לצרכי הצדדים, מהווה לכאורה "מקצה שיפורים" לטענה העובדתית שנדחתה בשתי הערכאות - לפיה הכספים שימשו לקניית הרכב המשותף, וגם לגופה - בהתחשב בסמיכות למועד הפירוד - אין היא מסתברת. ולבסוף, כפי שציין בית המשפט המחוזי, סוגיית איזונן של זכויות פנסיה אינה פשוטה - אך אין זה סביר שבן זוג לא יהיה זכאי כלל לזכויות הפנסיוניות העומדות לזכותו של בן הזוג האחר לאורך שנות החיים המשותפים, גם אם אלה נקנו במאוחר, וזאת בתמורה להשתתפות המתאימה.

ו.

כאמור, אין הבקשה מצדיקה התערבות בית משפט זה בגלגול שלישי ואיני נעתר לה.