פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7916/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשות:
פלוניות
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. מנהל מקרקעי ישראל
4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
5.
פלמוני -
מושב עובדים להתיישבות חקלאית
6. פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (סגניות הנשיא קובו ורובינשטיין והשופטת צ'רניאק) מיום
26.6.08 בתיק ע"מ 1226/05
בשם המבקשות:
עו"ד עמי נבון
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגניות הנשיא קובו ורובינשטיין והשופטת צ'רניאק) מיום 26.6.08 בתיק ע"מ 1226/05, בו נדחה ערעור המבקשות על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופטת פלאוט) מיום 17.5.05 בתיק תמ"ש 6280/02.
ב.
עניינה של הבקשה, השגת המבקשות (אחיות) על העברת משק שהיה בחזקת הוריהן למשיבה 1 (גיסת המבקשות, אשת אחיהן המנוח; להלן המשיבה ) במסגרת הסדר "בן ממשיך" ואי הכללתו בעיזבון (המשיב 2 הוא בנה של המשיבה; המשיבה 6 היא בתה של אחות נוספת). אבי המבקשות נפטר בשנת 1984, בשנים 1989-1988 חתמה אמן על שורה של מסמכים שנועדו להכיר במשיבה כבן ממשיך. משנודע עניין זה למבקשות (בשנת 1990) נעשו צעדים כנגד ההכרה - ראשית בצוואת האם מיום 27.8.90, בה נקבע כי עזבונה לרבות הזכויות במשק יועבר למבקשות (ולאחות נוספת שנפטרה), ובהמשך בהמרצת פתיחה (ה"פ (ירושלים) 13/92) בה נטען לבטלות המסמכים הנזכרים. בדיון שנערך בהמרצה (בשנת 1993) הושגה הסכמה, לפיה תמשיך המשיבה לגור במשק תוך הבטחת צרכי האם, וכי טענות הצדדים בעניין הזכויות שמורות להן. בשנת 2001 נפטרה האם, ומכאן ההליך שלפנינו.
ג.
ביום 17.5.05 קבע בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין מפורט, כי בהתאם להוראות ההסכם המשולש (המינהל, הסוכנות היהודית והמושב) הזכויות במשק (זכויות בר רשות) אינן חלק מעזבון חברי המושב, ויש להעבירן לבן ממשיך (כן נקבעו הסדרים למקרים בהם לא מונה בן כאמור). מסיבה זו, כך נקבע, אין הזכויות במשק חלק מהעיזבון - ועל אף האמור בצוואה, אין היא חלה עליהן. נקבע עוד, כי בנסיבות לא נפל פגם בהליך ההכרה במשיבה כבן ממשיך - לא לגבי כשרות האם ונסיבות חתימת מסמכי 1989-1988, ולא לגבי התנהלות הצדדים להסכם בהתאם לאלה. טענות המבקשות ביחס למצב האם במועד החתימה נדחו לגופן - תוך שנקבעו ממצאי מהימנות הנוטים בבירור לטובת המשיבה ועדיה ולחובת המבקשות (עמ' 36). עוד נקבע, כי אם הופעלו לחצים על האם "אזי היו אלה בנותיה (המבקשות - א"ר) שהפעילו עליה לחץ" (עמ' 39, ראו גם עמ' 34), וכי הקשר בין האם למבקשות "לא הצטייר... כקשר הדוק במיוחד" (עמ' 42) - בניגוד לקשר החיובי עם המשיבה.
ד.
ערעור שהגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 26.6.08, בעיקר בקביעה כי "ממצאיה של הערכאה הדיונית נטועים היטב בחומר הראיות" (עמ' 7). הוסף עוד, כי המבקשות לא נזהרו בכבודה של אמן, "ועשו אותה - לפי צרכיהם - כמי שאינה יודעת על מה היא חותמת בהתייחס למסמכי העברת הזכויות, אך כמי שיודעת על מה היא חותמת בהתייחס לצוואה, כמי שאינה כשירה גופנית ונפשית לחתום על מסמכי העברת הזכויות אך כמי שיודעת לשכור עורכי דין לכתוב מכתבי אזהרה ל(משיבה) לערוך צוואה להגיש המרצות פתיחה" (שם). כן הוזכר, שהסכם הפשרה (במסגרת המרצת הפתיחה) נערך בין המשיבה לאמה בלבד - ובו לא עמדה האם המנוחה על ביטול ההכרה בה כבן ממשיך, וביקשה רק להבטיח את עתידה בערוב ימיה.
ה.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, בה נטען, בתמצית , כי הליך ההכרה כבן ממשיך לא נעשה כדין, לא הושלם ולוקה בפגמים מהותיים - הן ברמת המושב, הן ברמת הסוכנות היהודית והן ברמת המינהל, וזה האחרון טרם אישר את ההכרה. עוד נטען לסתירה בין הליך מינוי בן ממשיך לבין "כתב ויתור" על זכויות במשק עליו חתמה האם. נטען - בהתבסס על הסכם הפשרה משנת 1993 - כי טענות הצדדים נשמרו, והיה על משיבים 5-3 להקפיא את הטיפול בהכרה בבן ממשיך עד לבירורן. עוד נטען בסוגיות העובדתיות, לרבות ביחס למשקל שניתן לתצהיר שהגישה האם במסגרת המרצת הפתיחה - ממנו עולה כי לא היתה מודעת למשמעות מסמכי 1989-1988. במישור המשפטי נטען, כי מינוי בן ממשיך אינו יכול לפגוע בזכויות יתר היורשים.
ו.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. אכן, סוגיית ההסכמים המשולשים, והיחס בין מעמד של בן ממשיך לזכויות שאר היורשים - אינה תמיד פשוטה. ברם, המקרה שבפנינו, בצורה מובהקת, אינו חורג מהסכסוך העובדתי הפרטיקולרי שבין הצדדים, ואף לא נטען אחרת - ובכגון אלה אין ככלל מקום לרשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). הסעדים שביקשו המבקשות - כפי שפורטו בראש פסק דינו של בית המשפט המחוזי - היו צוים הצהרתיים על היות המשק חלק מהעיזבון, על בטלות ההכרה במשיבה כבן ממשיך, וכן צו לסילוק ידה מהמשק וחיובה בדמי שימוש ראויים. אשר לבקשה הראשונה - קביעות בתי המשפט קמא כי המשק אינו חלק מהעיזבון מעוגנות בלשון ההסכם המשולש, ובפסיקה מוצקה (ראו בין היתר דנ"א 3231/00 מדעי נ' מדעי (לא פורסם); ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי , פ"ד נ(3) 868), ואין מקום להתערב בהן.
ז.
אשר להכרה במשיבה כממשיכה - הטענות שהועלו בעניין זה התייחסו בעיקר לסוגיות העובדתיות של כשרות האם ומידת הבנתה, לגבי אלה נקבעו ממצאים ברורים בערכאה הדיונית והללו אושרו בבית המשפט המחוזי. בודאי שאין אלה מצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 9405/06 אדריכל שרל דוראל בע"מ נ' פרז (לא פורסם); רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם)). כך הוא גם לגבי הטענות בדבר ליקויים שנפלו בהליך ההכרה - שאף הם, אפילו סברנו שהוכחו, אינם חורגים מגדרי המקרה הספציפי שלפנינו. משנדחו השגות המבקשות בשני אלה - נשמט הבסיס לנטען, ולא נמצא מקום להתערב בתוצאה זו. אשר לטענות המיוסדות על המרצת הפתיחה - יוזכר כי המבקשות לא היו צד להליך, האם המנוחה היא שטענה לביטול מעמד המשיבה כבן ממשיך, והיא שחזרה בה מבקשה זו. אכן, טענות הצדדים נשמרו להם - אך האם בחרה שלא להעלותן.
ח.
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ג
בתשרי תשס"ט (22.10.08).
ש ו פ ט