בע"מ 7951/17 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור זו היא המשכו של הסכסוך - באותה נקודה ממש - שנדון לפני בבע"מ 6169/17. מדובר במחלוקת בין בני זוג לשעבר בנוגע להסכם הממון שהוכרעה בבית המשפט לענייני משפחה, וערעור של המבקש (להלן: הבעל ) מתברר בימים אלה בבית המשפט המחוזי.

2.

ביום 27.3.2017 קיים בית המשפט המחוזי (השופטת ו' פלאוט ) דיון מקדמי בערעור, ובסופו הורה על מתן צו המופנה לכל המוסדות הכספיים בהם ניהלו הצדדים חשבונות במועדים הרלבנטיים ליתן נתונים באשר ליתרות המצויות בחשבונות אלה בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. הצדדים לא השיגו על החלטה זו והיא הפכה חלוטה.

3.

אף על פי כן, ניסיונות להגיע לפסיקתא מוסכמת בין הצדדים לא צלחו, ובית המשפט המחוזי הורה על מתן פסיקתא כהבנתו ביום 9.7.2017. על פסיקתא זו הוגשה בקשת רשות הערעור בבע"מ 6169/17, שכאמור נדונה לפני.

4.

ביום 14.9.2017 ניתן פסק דיני בבע"מ 6169/17, בו הגעתי למסקנה כי הפסיקתא שנתן בית המשפט המחוזי לא יכולה לעמוד, ובהתאם הוריתי על מתן רשות ערעור ועל קבלת הערעור - הכול מהטעמים שפורטו בפסק הדין. השורה התחתונה של פסק הדין (בפסקה 18) הייתה כי חלף הפסיקתא שנתן בית המשפט המחוזי, תחתמנה הפסיקתות שהציעה המשיבה (להלן: האישה ) לבית המשפט המחוזי.

5.

ביום 15.10.2017 חתם בית המשפט המחוזי על הפסיקתות שהציעה האישה לבית המשפט המחוזי, כאמור בפסק הדין. מסתבר כי פסיקתות אלה המופנות אל המוסדות הפיננסיים השונים מכוונות לחשיפת פרטי המידע של הבעל בלבד. לצד זאת, דחה בית המשפט את בקשת הבעל לחתום על פסיקתות "הדדיות" המכוונות לחשיפת פרטי המידע הרלבנטיים של האישה. נקבע כי על אף ההיגיון הטמון בבקשת הבעל, לא ניתן להיעתר לה שכן "בית המשפט העליון אמר את דברו".

6.

על החלטה זו הגיש הבעל את בקשת רשות הערעור הזו. ביקשתי את תשובת האישה, ולאחר עיון ראיתי ליתן רשות ערעור, לדון בערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור.

7.

לא יכול להיות ספק, כי לאחר שהצדדים לא השיגו על ההחלטה מיום 27.3.2017 שהורתה על חשיפת פרטי המידע של שניהם, הפכה החלטה זו חלוטה. עם כל ההבנה לרצונה של האישה שלא ליישם החלטה זו - וככל שהבעל עומד על יישומה - לא ניתן לקבל את עמדתה. פסק הדין בבע"מ 6169/17 עסק אך ורק בפסיקתא שנתן בית המשפט שהיוותה הלכה למעשה הרחבה של החלטתו מיום 27.3.2017, ולא בהחלטה עצמה. הדברים עולים במפורש בפסקה 17 לפסק הדין.

8.

על כן, גם אם ניתן להבין את ניסיונו של בית המשפט המחוזי ליישם באופן דווקני את פסק הדין ולחתום על הפסיקתות שהציעה האישה בלבד; הרי שהחלטתו-שלו מיום 27.3.2017 מחייבת חתימה על פסיקתות "הדדיות".

9.

מעבר לצורך ייאמר, כי גם קריאת פסק הדין בבע"מ 6169/17 מובילה לטעמי למסקנה כי התוצאה האופרטיבית הייתה שיש לחתום על פסיקתות הדדיות, שכן אחרת לא ניתן להבין את הרלבנטיות של המשפט הבא מיד לאחר ההוראה האופרטיבית "פסיקתות אלה משקפות את הסכמתם של שני הצדדים, בהינתן ש האישה השלימה עם ההחלטה מיום 27.3.2017 ולא ביקשה לערער עליה" (ההדגשה לא במקור).

10.

לנוכח הטעמים האמורים, הערעור מתקבל. בית המשפט המחוזי יחתום על הפסיקתות המצורפות כנספח 8 לבקשת רשות ערעור זו, שהן זהות בנוסחן לפסיקתות שעליהן חתם בית המשפט לטובת באת כוח האישה. האישה תישא בהוצאות הבעל בסך 3,000 ₪.