פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
803/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט) ברמ"ש
33433-12-19 מיום 1.1.2020
בשם המבקשת:
עו"ד ששי אלעמארי
החלטה
1.
המבקשת והמשיב הם בני זוג שנפרדו. בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת מ' פולוס ) מיום 29.10.2019 הוכרעו מספר הליכים בין הצדדים, בעניין חלוקת הרכוש ביניהם וכן בעניין משמורת ילדיהם, ארבעה מהם קטינים (להלן: הקטינים ), ובעניין מזונות הקטינים. אשר לחלוקת הנכסים בין בני הזוג נקבע כי המשיב הוא בעל 90% מהזכויות בבית המגורים (להלן גם: הבית ) והמבקשת מחזיקה ב-10% הנותרים. בית המשפט הורה על מתן צו לפירוק השיתוף בבית, כך שהוא יימכר לצד שלישי, והתמורה בקיזוז עלויות המכר תחולק בין בני הזוג על פי חלקם היחסי בזכויות; ולחלופין – כי הצדדים רשאים להסכים כי מי מהם ירכוש את חלקו של האחר על בסיס חוות דעת שמאית. עוד נקבע כי המשיב ישלם למבקשת מחצית משווי הזכויות הסוציאליות כפי שנקבע על ידי אקטואר, בסך של 210,492 ש"ח;
ומחצית משווי נכסי הקריירה שלו, בסך של 309,362 ש"ח. כן ניתנו הוראות לחלוקת פיצוי שהתקבל בגין רכב ששימש את בני הזוג (להלן: הרכב ) ; תכולת הבית; ודמי השכירות שהתקבלו מיחידת הדיור שנמצאת בסמוך לבית. עוד נקבע כי המבקשת תפנה את בית המגורים עם מכירתו לצד שלישי או בתוך 60 ימים מהמועד בו קיבלה את מלוא הסכום המגיע לה בגין חלקה בבית, בגין הזכויות הסוציאליות ובגין נכסי הקריירה, על פי המוקדם. בכל הנוגע לתביעת מזונות הקטינים נקבע כי המשיב ישלם למבקשת סכום חודשי בסך של 2,000 ש"ח עבור כל אחד מארבעת הקטינים החל ממועד הפרדת מגורי הצדדים, על פי ההסדר שתואר בפסק הדין.
ביום 5.11.2019 הגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וביום 26.11.2019, לאחר קבלת תגובת המבקשת – זו נדחתה. בהחלטתו קבע בית המשפט כי עסקינן בחיובים כספיים, ולפיכך ככלל אין להורות על עיכובם; וכי לא הונחו תימוכין לטענה שלפיה אם יתקבל הערעור יהיה למשיב קושי להשיב את המצב לקדמותו. מטעמים אלה לא נמצא טעם לסטות מן הכלל כי בעל דין זכאי לממש את פירות זכייתו, מבלי להידרש לסיכויי הערעור.
2.
המשיב והמבקשת ערערו על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, ובצד ערעור המשיב הגיש האחרון גם בקשת רשות לערער על ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע מיום 26.11.2019 (לאחר שבקשה לעיכוב ביצוע חדשה שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחתה בהחלטה מיום 9.12.2019). בבקשת הרשות לערער טען המשיב כי יש לדחות את תשלום הכספים רק לאחר השלמת מכירת בית המגורים וניכוי הוצאות המכר. בבקשת הרשות לערער פורטו חלק מן הסעדים שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה (פירוק השיתוף בבית; תשלום עבור זכויות סוציאליות; תשלום בגין נכסי קריירה; ותשלום פיצוי בגין הרכב) ונטען כי למשיב אין כספים פנויים בסדר גודל שכזה, ויש לאפשר לו למכור את הבית בטרם יחויב לשלם את הסכומים האמורים. עוד נטען כי למבקשת חובות גדולים וכי היא הפסיקה לעבוד, ועל כן קיים חשש שאם תקבל את התשלומים האמורים והערעור יתקבל, לא יהיה ניתן להיפרע ממנה. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) דן בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, וקיבל את הערעור. נקבע כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הורה על חיוב כספי בסכום גבוה מחד גיסא, ומאידך גיסא – לא ננקב בו מועד למכירת הבית. עוד צוין כי עסקינן בסעד כספי משמעותי, המעלה חשש כי ביצוע פסק הדין יביא למצב בלתי הפיך, ובכך הצדקה נוספת להיעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע. לפיכך, מבלי שנקבעו מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, הוחלט לבטל את החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 26.11.2019 ולעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בכפוף להפקדת ערבויות על ידי המשיב.
3.
מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוענת המבקשת כי יש להשיב את החלטת בית המשפט לענייני משפחה על כנה. לטענתה בהחלטה זו ניתן ביטוי לאיזון בין יכולותיהם הכלכליות של הצדדים, באופן המאפשר למבקשת להשתחרר מתלותה במשיב. אשר לשיעור הסכום שנפסק לטובת המבקשת נטען כי לכל היותר היה על בית המשפט המחוזי להורות על עיכוב ביצוע של חלק מהסכום שנפסק לטובתה, וכי המשיב לא ביסס את טענותיו בדבר קושי להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורו. נטען כי המשיב, בעל רשת ביטחון כלכלית ענפה, לא הוכיח כי מצבו מונע ממנו לעמוד בתשלומים במועד שנקבע כנדרש; וכי לא היה מקום לקשור בין תשלומים שלהם זכאית המבקשת לאחר מכירת בית המגורים לבין התשלומים בגין נכסי קריירה וזכויות סוציאליות, תשלומים עבור הוצאות משפט או החזר כספים שנמצאים זה מכבר אצלו. בנוסף נטען כי משמעות החלטתו של בית המשפט המחוזי היא כפייה על המבקשת להתגורר בבית המגורים עד להכרעה בערעור המשיב, שסיכוייו קלושים, לפי הטענה.
ביום 18.3.2020 הגישה המבקשת הודעה על הפקדת עירבון ו"בקשה לקצוב זמן קצר לתגובת המשיב" שבה טענה כי דיון קדם ערעור יתקיים לפני בית המשפט המחוזי רק ביום 18.5.2020 ומשמעות הדבר כי לכל המוקדם יתקיים הדיון לגופו של הערעור אחרי חגי תשרי.
4.
דין הבקשה להידחות בהעדר עילה להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ב"גלגול שלישי". בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב בנסיבות העניין, בהתבסס על התשתית העובדתית שהונחה לפניו. הכרעה זו נטועה בדל"ת אמות המקרה, ועניינה ביישום הדין על עניינם הפרטני של הצדדים. יצוין בנוסף כי בבקשת הרשות לערער שהגיש המשיב על ההחלטה מיום 26.11.2019 לא התבקש סעד לגבי מזונות הקטינים שנפסקו על ידי בית המשפט לענייני משפחה או לגבי נשיאה בהוצאות אחרות הנוגעות אליהם (ואף בבקשה שלפניי אין טענה פרטנית לגבי רכיבים אלה). לפיכך, לא מצאתי כי הבקשה מקימה עילה לבירור נוסף אף מחמת עיוות דין.
הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ז באדר התש"ף (23.3.2020).
ש ו פ ט