בע"מ 8120/17פלוני נ. פלוני

1.

במסגרת הליך לפירוק שיתוף שהגישה המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה, הגיעו הצדדים - בני זוג לשעבר - להסכמה לפיה יפורק השיתוף בבית המגורים של הצדדים ובאי כוח הצדדים ימונו ככונסי נכסים.

2.

לאחר שהודיעו כונסי הנכסים כי הם מצאו רוכשים פוטנציאליים, הודיע המבקש כי הוא מעוניין לרכוש את הבית בעצמו, ועל כן הורה בית המשפט לכונסים לערוך התמחרות בין הרוכשים הפוטנציאליים לבין המבקש. כן הורה בית המשפט למבקש להפקיד "דמי רצינות" בשיעור 10% כפי שעשו הרוכשים הפוטנציאליים.

3.

המבקש לא עמד בסד הזמנים שקצב לו בית המשפט, ובקשותיו להאריך את המועד התקבלו באופן חלקי בלבד. משלא הפקיד המבקש את דמי הרצינות גם במועד הנדחה הסופי, קבע בית המשפט כי המבקש ייראה כמי שחזר בו מהצעתו לרכישת הבית.

4.

על החלטה זו ביקש המבקש לערער לבית המשפט המחוזי, ויחד עם בקשתו זו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט הורה למבקש להפקיד בקופת בית המשפט סכום השווה בערכו לסכום דמי הרצינות שהמבקש נדרש להפקיד, בתוספת התחייבות עצמית וערובה בגובה 50,000 ₪, כתנאי לעיכוב הביצוע. המבקש לא עמד בתנאים אלה. בהמשך נדחתה אף בקשתו לרשות ערעור (רמ"ש 58134-05-17).

5.

ביום 5.7.2017 חתמו הרוכשים הפוטנציאליים על הסכם המכר, ולאחר מכן, ביום 9.7.2017, אישר בית המשפט את הסכם המכר.

6.

ביום 18.7.2017 - כ- 9 ימים לאחר שבית המשפט אישר את הסכם המכר - הגיש המבקש בקשה בהולה לעיכוב החלטת בית המשפט. בבקשה נטען כי המבקש השיג את סכום הכסף הנדרש ממנו כדמי רצינות. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה בקבעו כי הסכם המכר כבר אושר וכי כל טענותיו של המבקש נדחו עוד קודם לכן בהחלטות קודמת וכן בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

7.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור (נוספת) לבית המשפט המחוזי, שנדחתה אף היא (רמ"ש 8482-08-17).

8.

מכאן הבקשה שלפני, במסגרתה טוען המבקש כי הוא נתקל לכל אורך הדרך בחומה בצורה ובמחסומים שונים שנועדו להעדיף רוכשים חיצוניים על פניו, חרף העובדה שעומדת לו זכות קדימה. בהקשר זה נטען כי סד הזמנים שנקצב לו היה בלתי אפשרי וכי על כן לא ניתנה לו הזדמנות אמיתית לרכוש את הבית. נטען כי המקרה דנן מעורר את שאלת היקפה של זכות הקדימה במקרקעין בין בני זוג, ומכאן ההצדקה לדון במקרה ב"גלגול שלישי". לצד בקשה זו הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע.

9.

לאחר העיון נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, שכן לאמיתו של דבר לא מתעוררת במקרה זה כל שאלה עקרונית. טענותיו של המבקש נדונו והוכרעו זה מכבר בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי (רמ"ש 58134-05-17) במסגרת החלטות חלוטות שאינן מושא בקשת רשות ערעור זו, ומכאן שלא היה מקום להעלותן מחדש עם אישורו של הסכם המכר.

10.

אוסיף, כי אמנם הלכה היא כי טענות לפגמים מהותיים שנפלו בהליך המכירה עשויות להקים בנסיבות חריגות עילה לביטול הסכם מכר שאושר (רע"א 5080/97 כהן נ' רום בתפקידו ככונס נכסים , פ"ד נב(2) 332 (1998)). אלא שבענייננו - כאמור, ואף מבלי להידרש לשאלה האם יש ממש בטענות המבקש לגופן - הטענות נטענו ונדחו בהליכים קודמים . צדקו אפוא הערכאות הקודמות בדחותן את בקשת המבקש.

11.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.