בע"מ 8132/08 פלוני נ. פלוני

לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אשר ברוב דעות החליט לדחות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באילת, אשר אישר את העתקת מקום מגורי הקטינים ביחד עם אימם, היא המשיבה, למרכז הארץ, תוך שימור זכותו של האב, הוא המבקש, להסדרי ביקורים עם הקטינים.

שמענו את טיעוני הצדדים, ושקלנו את מכלול נסיבות הענין, ולא מצאנו עילה למתן רשות ערעור בהליך זה, משלא עולה שאלה בעלת אופי עקרוני כללי המצדיקה דיון בגלגול שלישי.

מעבר לנדרש שקלנו גם את נסיבות הענין לגופן, ואיננו סבורים כי נפלה טעות בהחלטת הערכאה קמא בהחליטה כי על רקע השינויים שחלו במערכת המשפחתית, ומתוך נקודת ראות של טובת הילדים, האם והקטינים רשאים לעזוב את אילת, ובלבד שיישמר קשר הביקורים בינם לבין האב.

הגורם המכוון והמכריע לצורך סוגיות המשמורת הינו טובת הילדים ויש לבחון גורם זה, מעת לעת, על פי הנסיבות והתנאים המשתנים. במקרה זה, לאור הנתונים שנוצרו, ובכללם, השינוי שחל בקשר הזוגי החדש של האם ובן זוגה; הצורך של בני הזוג לעבור מאילת למרכז הארץ; הילדה הנוספת שבינתיים נולדה לבני הזוג, ועמדת המומחה לפיה המשמורן העיקרי של הקטינים ראוי שתהיה, בשלב זה, האם – כל אלה תומכים בהחלטת בית המשפט המחוזי לאשר את מעבר האם וילדיה למרכז הארץ, תוך הבטחת המשך הקשר בין הילדים לבין האב המתגורר באילת. בית המשפט שקל בזהירות ובקפדנות כל נתון ונתון במכלול הנסיבות הקשורות לענין, ושיקלל בין הנתונים השונים, תוך מתן משקל יחסי לכל אחד מהם, וכל זאת, תוך ראיית טובת הילדים כנקודת מוצא ראשונה ואחרונה לצורך ההכרעה. איננו סבורים כי הוא טעה בקביעתו כי, באיזון ראוי, טובת הילדים בשלב זה היא להישאר במשמורת האם, גם אם הדבר כרוך במעבר למרכז הארץ והתרחקות ממקום מגוריו של האב באילת וחרף היות מסקנה זו מנוגדת להמלצתו של המומחה מטעם בית המשפט. כן צדק בית המשפט קמא בקובעו כי טובת הילדים מחייבת כי יוסדרו ביקורים תכופים בין הילדים לאב, כדי לשמר את הקשר הטוב שביניהם, ויש לקוות כי תימצא מתכונת ביקורים אפשרית שתשיג תכלית זו, חרף המרחק הגיאוגרפי הגדול המקשה על כך, וכי הצדדים ובאי כוחם יעשו כל שניתן כדי לקדם הסדר בענין זה מהר ככל הניתן.

בנסיבות אלה, אין מקום למתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.