פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
8338/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא
מ' סובל
והשופטים
ד' טפרברג
ו-
מ' אילני
)
בעמ"ש 48802-01-19 מיום 18.9.2019
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא מ' סובל והשופטים ד' טפרברג ו- מ' אילני ) בעמ"ש 48802-01-19 מיום 18.9.2019, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט ע' שילה ) בתה"ס 32407-11-17 מיום 17.8.2018.
2.
בית המשפט לענייני משפחה דחה, בפסק דין מפורט ומנומק היטב, את עתירת המבקשת לסעד הצהרתי בדבר בטלות הסכם בגדרו העבירה אמם המנוחה של הצדדים את זכויותיה בנכס מקרקעין ביישוב חשמונאים למשיב ללא תמורה, תוך שנקבע כי בהסכם האמור לא נפל כל פגם המעיד על אי חוקיות. כן נקבע כי המבקשת לא הוכיחה את קיומו של תנאי מתלה שלא התקיים כנטען על-ידה. לסיום נקבע כי המבקשת לא הצליחה להוכיח את טענתה כי עובר למועד חתימת המשיב על ההסכם חזרה בה האם המנוחה מהחלטתה להעניק למשיב את הנכס ללא תמורה.
ערעור המבקשת על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, וזאת בהסתמך על תקנה 460(ב)
לתקנות
סדר
הדין
האזרחי, תשמ " ד- 1984 (להלן: התקנות ), תוך שהוער כי בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אין כל טעות המקימה עילה להתערבות, וכי לא נמצא טעם המצדיק את התערבותם בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית.
3.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן
מעוררות
שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
4.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. לפנים משורת הדין ובשים לב להוצאות שהושתו על המבקשת בבית המשפט לענייני משפחה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ז בשבט התש"ף (11.2.2020).
ש ו פ ט