בע"מ 8397/17 פלוני נ. פלוני

1.

בין המבקש לבין המשיבים 5-3 ניטש ויכוח יצרי לגבי אופן הטיפול הראוי, וההשלכות הממוניות הנובעות מכך, במשיבה 1 - אשתו של המבקש, בתם של המשיבים 4-3 ואחותה של המשיבה 5 - שהיא חולה במחלה קשה ומצבה הוא סיעודי (להלן: החסויה ) .

2.

כפי העולה מבקשת רשות הערעור, בין הצדדים מתנהלים שני הליכים - האחד, בבית משפט לענייני משפחה באשדוד שעניינו תביעת מזונות שהגישה החסויה באמצעות האפוטרופוס לדין נגד בני משפחתה המוזכרים לעיל לפי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 (להלן: ההליך הראשון ) ; והשני, בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון שעניינו בקשה לביטול מינויו של המבקש כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה (להלן: ההליך השני ). יצוין כי ההליך השני הוגש לאחר שבית המשפט בהליך הראשון קבע כי יש לדון בשאלת הטיפול הראוי בחסויה במסגרת הליך נפרד.

3.

במסגרת ההליך הראשון, ניתנה ביום 5.4.2017 החלטה בבקשה לפסיקת מזונות זמניים. בית המשפט (השופטת ר' קודלר עיאש ) קבע כי על המבקש לבדו לשלם את מזונותיה של החסויה , לאחר שבחן את יכולתו הכלכלית. יצוין, כי במועד מתן ההחלטה הייתה מועסקת אצל החסויה מטפלת סיעודית אחת. בית המשפט ציין כי אם ישתנו הנסיבות יהיה מקום לבחון האם נכון לחייב את יתר בני המשפחה לשלם את מזונות החסויה (בנוסף למזונות שישלם המבקש).

4.

בסמוך לאחר מתן ההחלטה האמורה, החלה מועסקת אצל החסויה מטפלת סיעודית נוספת. האפוטרופוס לדין הגישה בקשה להשלמת ההחלטה בענין המזונות הזמניים לנוכח שינוי הנסיבות. בהחלטה מיום 13.8.2017 נעתר בית המשפט לבקשה והורה למשיב 2 - בנה של החסויה - ולמשיבים 3 ו- 5 - אביה ואחותה (להלן: האב ו האחות ) - לשלם תשלומים חודשיים בנוסף לתשלומי המזונות שמשלם המבקש.

5.

על ההחלטה מיום 5.4.2017 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי; ועל ההחלטה מיום 13.8.2017 הגישו המשיבים 5-3 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הדיון בשתי הבקשות אוחד ונדון לפני השופטת ג' לוין .

6.

בהחלטה מיום 9.10.2017 דחתה השופטת לוין את שתי בקשות רשות הערעור, אך לצד זאת הורתה על "שינוי טכני", כהגדרתה, בדרך התשלום למטפלת הסיעודית הנוספת כך ששכרה וההפרשות הסוציאליות ייעשו ישירות על ידי האב והאחות באמצעות חשבון בנק ייעודי, וכן על פריסת תשלומים שבהם חויבו האב והאחות לאחור, לתקופה של שישה חודשים. בנוסף נקבעו שתי קביעות רלבנטיות לענייננו: האחת, כי "בשלב זה תימשך העסקתה של [המטפלת הסיעודית הנוספת]. ככל שהאחות או האב יסברו כי יש מקום להחליף את המטפלת הנוספת, קביעת זהותה של המטפלת החלופית ייעשה בתיאום ובהסכמה עם האפוטרופא לדין" ; והשנייה, כי אין מניעה משפטית עקרונית לברר את דרך הטיפול הראויה בחסויה - אם בביתה על ידי מטפלות סיעודיות או אם במוסד סיעודי - במסגרת ההליך הראשון שעניינו הוא תביעת מזונות, וזאת בכפוף לדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד".

7.

על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור. טענותיו של המבקש מופנות כנגד השינויים שעליהם הורה בית המשפט המחוזי - דרך התשלום למטפלת הסיעודית הנוספת ופריסת התשלומים שבהם חויבו האב והאחות; וכן כנגד שתי הקביעות המוזכרות לעיל. באשר לכל אלה נטען, בין היתר, כי בית המשפט חרג מגבולות הדיון בבקשות רשות הערעור והכריע במחלוקות שלא הועמדו לפניו.

8.

לאחר העיון לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. ההליך דנן מתמקד כל כולו בפסיקת מזונות זמניים. השינויים עליהם הורה בית המשפט המחוזי, אף אם יש להם חשיבות בעיני הצדדים, אינם שינויים דרמטיים המשנים את החיובים המהותיים שנקבעו בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה בהליך הראשון (שגם הם ממילא זמניים), וברי כי אין מקום לערכאה שלישית במספר להידרש לנושא.

9.

אשר לאמירות הנוספות של בית המשפט, איני סבור כי אמירות אלה הן קביעות מחייבות. כך, אין לראות באמירה לפיה אין מניעה משפטית עקרונית לברר את דרך הטיפול הראויה בחסויה במסגרת ההליך הראשון, כאמירה המאפשרת דיון מחדש בשאלת המזונות הזמניים. נראה שבית המשפט כיוון לכך שיש קושי בהכרעה סופית בתביעת המזונות שעה שאופן הטיפול הראוי בחסויה טרם הוכרע סופית. ואכן - נראה כי גם הצדדים מבינים שלהכרעה בהליך השני יש השלכה ישירה על ההליך הראשון. בנוסף, גם האמירה לפיה ככל שיסברו האב או האחות כי יש מקום להחליף את המטפלת הסיעודית הנוספת הם יפעלו בתיאום עם האפוטרופוס לדין ובהסכמתה, איננה אמירה אופרטיבית המשנה סדרי עולם, וודאי שאין לראות בה מתן גושפנקא לאב ולאחות לקבוע את זהותה של המטפלת הסיעודית הנוספת באופן בלעדי. מכל מקום, ככל שייווצרו מחלוקות בענין זה יוכל כל אחד מהצדדים לפנות בבקשה מתאימה במסגרת ההליך המתאים.

10.

לנוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצדה מתייתרת. אין צו להוצאות.