בע"מ 8449/06 פלוני נ. פלוני

1.המבקש ואימם של המשיבים הגיעו להסכם גירושין, אשר אושר ביום 10.11.05. המשיבים הינם ילדיהם הקטינים של בני הזוג. הצדדים הסכימו כי בית המשפט לענייני משפחה יקבע את גובה המזונות שישלם המבקש עבור הילדים. בדיון שהתקיים, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המבקש ישלם עבור כל אחד מהמשיבים 1 ו-2, 2,000 ₪ לחודש ועבור המשיב 3- 2,100 ₪ לחודש. סך הכל ישלם המבקש סכום של 6,100 ₪ לחודש.

2.המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור והפחית את סכום המזונות הכולל ל-5,500 ₪ לחודש, וזאת בהתחשב שמשכורתו של המבקש עומדת על סך של 6,750 ₪ לחודש.

3.טענתו העיקרית של המבקש הינה כי דמי המזונות שנפסקו כנגדו מהווים 83% מהכנסתו, וכי 17% הנותרים אינם מספיקים למחייתו. גובה המזונות, כך הוא טוען, פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין ובזכות האדם לקיום בכבוד.

4.דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה תחומה כולה בסכסוך שבין הצדדים ונוגעת לנסיבות המקרה הספציפי. לפיכך, אין היא מצדיקה דיון בגלגול שלישי. כפי שכבר הדגשתי בעבר, גובה המזונות נקבע על-פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה, ולכן הנטייה תהיה שלא להתערב בקביעת הערכאות הדיוניות (ראו בע"מ 9369/05 פלוני נ' פלונית , תק-על 2006(1) 1043). צודק המבקש כי על בית המשפט הקובע את גובה המזונות לוודא כי תישאר למשלם המזונות הכנסה מספקת לקיומו בכבוד. כמו כן, אני סבורה כי יש ממש בטענתו של המבקש שיש לבחון אפשרות של קביעת כללים אחידים ומנחים לקביעת גובה המזונות. עם זאת, אין זה המקרה המצדיק דיון בכך, וממילא זהו בעיקר עניין למחוקק לענות בו. לגופו של עניין זה, השתכנעתי כי לא נגרם עוול למבקש בקביעת גובה המזונות. אמנם הכנסתו של המבקש אכן עומדת על סך של 6,750 ₪ נטו לחודש, אך בית משפט השלום קבע כי ממשכורתו של המבקש מצטברות הפרשות ניכרות לקרנות השתלמות אשר יכולות לכסות את חובותיו, וכי יש לו הכנסה נוספת מדמי שכירות בסך של כ-3,000 ₪ לחודש. עוד נקבע כי למבקש רכוש רב, הכולל נחלה בשטח של 7 דונם ובה בריכת שחייה פרטית ושטחים ובהם גידולים חקלאיים. לבסוף נקבע אף כי המבקש אינו ממצה את כל פוטנציאל ההשתכרות שלו. בית משפט השלום אף בחן את הכנסותיה של האם, ופירט את צרכיהם של הילדים. על כך יש להוסיף כי בית המשפט המחוזי אף הפחית את המזונות שנקבעו למבקש. במצב דברים זה, איני סבורה כלל וכלל כי ניתן לטעון שנגרם למבקש עוול כלשהו.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.