בע"מ 8545/20 פלוני נ. פלוני

1.

המבקשת והמשיב נישאו בשנת 1977. לאחר שיחסיהם עלו על שרטון הגישה המבקשת תביעה לאיזון משאבים. ביום 2.10.2020, לבקשת המבקשת, נתן בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופט מ' שדאפנה ) צו מניעה הדדי שאסר על הצדדים לבצע דיספוזיציה בזכויותיהם מכל סוג, לרבות זכויות כספיות, זכויות סוציאליות וזכויות פנסיה (להלן: צו המניעה ). ביום 22.10.2020 הגישה חברת ג'נרל אלקטריק אינטרנשיונל אופריישנס (להלן: החברה ), מעסיקתו של המשיב, בקשה למתן הבהרה. החברה ביקשה לברר כיצד עליה לפעול בהינתן שהמשיב עתיד לסיים את העסקתו ארוכת השנים בחברה. בכלל זאת, ביקשה החברה לדעת אם עליה ליתן מכתבי שחרור לחברות הביטוח שישחררו סכומים שנצברו לזכות המשיב בהסדרים הפנסיוניים. לאחר קבלת עמדות הצדדים, קבע בית המשפט ביום 1.11.2020 כי החברה רשאית להעביר למשיב את הפנסיה החודשית לה הוא זכאי ולצד זאת ציין כי "באשר לשאר הזכויות והכספים אני מבהיר כי נאסר על [החברה – ע' פ'] לשחרר כספים לטובת [המשיב – ע' פ'] או לכל גורם אחר" (להלן: ההחלטה מיום 1.11.2020 ). המבקשת הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו ובית המשפט הורה למשיב להשיב לבקשה. ביום 15.11.2020 הגישה גם החברה בקשה נוספת למתן הבהרה, בה ציינה כי היא אינה הגורם שמשלם פנסיה חודשית למשיב ולפיכך, ביקשה שיובהר בין היתר "האם בקובע[ו] כי ניתן לשלם [למשיב – ע' פ'] את הפנסיה החודשית המגיעה [למשיב – ע' פ'] התיר בית המשפט הנכבד את שחרורם של כלל הכספים הצבורים בהסדרים הפנסיונים שבהם הוא מבוטח הן בגין רכיב התגמולים והן בגין רכיב הפיצויים". ביום 16.11.2020 צוין בהחלטת בית המשפט כי "לאחר עיון בטיעוני הצדדים אני קובע כי כל צד רשאי לקבל את הפנסייה החודשית שמגיעה לו ללא הגבלת סכום" (להלן: ההחלטה מיום 16.11.2020 ). מספר ימים לאחר מכן, בהחלטה נוספת, ציין בית המשפט כי "החלטת בית המשפט מיום 16.11.2020 ברורה ונהירה. כל צד יקבל את הפנסיה החודשית שמגיעה לו על כל רכ[י]ביה" (להלן: ההחלטה מיום 20.11.2020 ). יומיים לאחר החלטה זו, במסגרת "תגובה לבקשה למתן הבהרה מטעם [החברה – ע' פ']" הבהירה המבקשת כי היא מתנגדת לכך שישוחררו "כלל הכספים הצבורים בהסדרים הפנסיוניים" של המשיב, אשר נאמדים, לטענתה, בכ-4 מיליון ש"ח. כנטען, ההחלטה מיום 20.11.2020 "משמעותה בפועל היא פירעון מרבית הזכויות הצבורות שנצברו על שמו של [המשיב – ע' פ']".

2.

למחרת הורה בית המשפט למשיב להתייחס לטענות המבקשת והוסיף כי "בשלב זה אני מעכב את החלטתי מיום 20.11.2020". עובר לקבלת עמדת המשיב, הגישה החברה הודעה ובה ציינה כי בהתאם להחלטה מיום 20.11.2020 מסרה את הטפסים הרלוונטיים לשחרור הקופות הפנסיוניות וכי עשתה זאת לפני שנמסרה לה החלטת בית המשפט לעכב את ביצוע ההחלטה. המשיב השיב ביום 26.11.2020 ולאחר מכן הורה בית המשפט כי "לא מצאתי כל סיבה המצדיקה ביטול החלטתי מיום 20.11.2020. ככל והמבקשת אינה משלימה עם ההחלטה שניתנה פתוחה הדרך בפניה לנקוט בהליך מתאים" (להלן: ההחלטה מיום 26.11.2020 ). ויוער כי בהחלטה נוספת, מיום 28.11.2020 ציין בית המשפט כי "סוגיית הפנסיה הוכרעה כבר".

3.

על ההחלטות מימים 20.11.2020 ו-26.11.2020 הגישה המבקשת בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי. בתמצית, טענה המבקשת כי החלטות אלו רוקנו את צו המניעה מתוכנו, והן מאפשרות למשיב למשוך את הזכויות המשותפות של בני הזוג באופן שעשוי לסכל את איזון המשאבים העתידי במסגרת התביעה העיקרית. ביום 1.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) את הבקשה. בית המשפט ציין כי אין בסיס לטענת המבקשת שההחלטות האמורות מאפשרות למשיב למשוך את הכספים הצבורים. בית המשפט ציין כי כל שנקבע בהחלטות האמורות הוא שההחלטות הקודמות ברורות ואינן טעונות הבהרה. בית המשפט הבהיר כי צו המניעה שניתן "שריר וקיים" ואין כל בסיס לטענות המבקשת בדבר האפשרות שהמשיב ימשוך את הכספים הצבורים. אשר לחשש המבקשת שהמשיב ימיר את הפיצויים הצבורים לתשלום חודשי ובכך יתאפשר לו למשוך את הפיצויים הצבורים בדמות תשלומים חודשיים – נקבע כי זה אינו מצדיק רשות לערער. אם חשש זה יתממש, צוין, תהיה פתוחה לפני המבקשת לפנות לבית המשפט ולבקש צו מתאים נוכח שינוי הנסיבות.

4.

מכאן הבקשה שלפניי שלצדה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטות האמורות. המבקשת טוענת כי ההחלטות מימים 20.11.2020 ו-26.11.2020 אינן מנומקות, וזאת על אף שהעלתה טענות כבדות משקל שנוגעות לזכויותיה הרכושיות. כנטען בבקשה, המשיב מעוניין לשחרר כספי פנסיה וזכויות צבורות שאינם חלק מקצבת הפנסיה שלו, וזאת בניגוד לצו המניעה. עוד נטען כי היה על בית המשפט לענייני משפחה להתייחס לקרן הפנסיה הספציפית ולסכום המדויק שרשאי המשיב להוציא מתוכה. אחרת, כך הטענה, יתאפשר למשיב לפרוע את מלוא זכויותיו הצבורות בקופות שונות ויגרם למבקשת נזק בלתי הפיך. המבקשת מציינת כי לאחר החלטת בית המשפט המחוזי פנתה לאקטואר שציין בחוות דעתו כי על בסיס החלטות בית המשפט לענייני משפחה (ובית המשפט המחוזי) ביכולתו של המשיב לבצע המרה של זכויותיו השונות באופן שיאפשר לו למשוך כספים בסכומים גבוהים (להלן: חוות דעת האקטואר ). משכך, עותרת המבקשת, בעיקרם של דברים, כי בית משפט זה יורה על ביטול ההחלטות האמורות וכי עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית יוכל המשיב לקבל לידיו קצבת פנסיה חודשית בסכום של כ-5,600 ש"ח (בהתאם להצהרותיו בדבר גובה הקצבה).

5.

התבקשה תשובת המשיב, שטוען כי דין הבקשה להידחות משאינה עומדת באמת המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". כנטען, מדובר בגלגול "השביעי" של בקשת המבקשת למנוע מהמשיב את כספי הפנסיה שלו. לטענתו, משלא הגישה המבקשת בקשת רשות לערער על ההחלטה מיום 1.11.2020, אין מקום להיעתר לבקשתה המופנית להחלטות מאוחרות שניתנו באותו עניין. עוד מציין המשיב כי גם שטענה שהחלטות בית המשפט לענייני משפחה אינן מנומקות אין כדי להקים עילה למתן רשות לערער. המשיב מדגיש בתשובתו כי "עסקינן בקצבת פנסיה חודשית, ולא מיליוני ש"ח אשר משוחררים באופן מיידי לידי המשיב" (סעיף 7 לתשובה) וכי הקצבה החודשית נועדה לאפשר לו לכלכל עצמו בכבוד ולדאוג לצרכיו היומיומיים. לדברי המשיב, אף אם טענותיה של המבקשת היו נכונות, הרי שלצדדים נכסים מהם תוכל להיפרע. אשר לחוות דעת האקטואר, טוען המשיב כי משלא הובאה לפני בית המשפט לענייני משפחה או בית המשפט המחוזי, ומשלא הוגשה בקשה לצירופה לתיק דנן, יש להורות על הוצאתה.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה על צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית כללית, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או כאשר הימנעות ממתן רשות לערער תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 3445/20 פלוני נ' פלוני , פסקה 6 (2.6.2020)). אמת מידה מצמצמת זו חלה ביתר שאת בבקשת רשות לערער שמופנית להחלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שאף הערעור ב"גלגול שני" עליה הוא ברשות (בע"ם 5703/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (9.12.2020)). בנתון לאמור להלן, לא מצאתי עילה ליתן רשות לערער בענייננו. הבקשה דנן מכוונת לשתי החלטות של בית המשפט לענייני משפחה שנוגעות להחלטה מיום 16.11.2020. בהחלטה זו נקבע ששני הצדדים יוכלו לקבל את הפנסיה החודשית שמגיעה להם ללא הגבלת סכום. כפי שציין בית המשפט המחוזי, אין בהחלטות אלו כדי לאפשר משיכת הכספים הצבורים, והן לא נועדו לשנות מצו המניעה או מההחלטה מיום 16.11.2020. גם מתשובת המשיב לפניי (שנתמכה בתצהיר מטעמו) עולה כי כוונתו היא למשיכת הפנסיה החודשית שלו – ולא למשיכת מיליוני השקלים שנטען שצבורים בקרנות השונות. זאת ועוד, טענות המבקשת נבחנו גם על ידי בית המשפט המחוזי, שלא מצא להיעתר לבקשת הרשות לערער. נוכח האמור לעיל, לא מצאתי כי גם בטענה שלפיה ההחלטות לא נומקו יש כדי להצדיק בירור נוסף לפני בית משפט זה. לבסוף בכל הנוגע לחוות דעת האקטואר, משלא עמדה לפני בית המשפט לענייני משפחה כשקיבל את ההחלטות שעליהן הוגשה הבקשה דנן, איני סבור שיש להידרש אליה לראשונה כעת. בהקשר זה אעיר שככל שהמבקשת סבורה כי חוות הדעת מלמדת שבאפשרות המשיב למשוך את מיליוני השקלים – בהתבסס על ההחלטות האמורות – פתוחה לפניה הדרך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יכריע בה כחוכמתו. למותר לציין כי איני מביע כל עמדה ביחס לבקשה זו, ככל שתוגש.

הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.