בע"מ 8563/20 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.11.2020 (עמ"ש 45821-03-20, השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו- א' אלון ). בית המשפט המחוזי הכריע בערעורים שהגישו הצדדים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה מיום 27.2.2020 (תלה"ם 28867-08-17, השופט ט' פפרני ) – קיבל בחלקו את ערעורה של המשיבה ודחה את ערעורו של המבקש.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר שנישאו בשנת 2006, ולהם שלושה ילדים משותפים, שעודם קטינים. מבלי להידרש לפירוט שאינו דרוש להליך שבפני, יצוין כי ברקעה של הבקשה דנן עומדים הליכים משפטים רבים שהתנהלו בין הצדדים, לרבות בעניין מזונותיהם ומשמורתם של הקטינים. ביום 8.1.2015 קבע בית המשפט לענייני המשפחה בהסכמה כי המשמורת על הקטינים תהיה משותפת וכן הורה על חלוקה שוויונית של זמני השהות שלהם עם כל אחד מהצדדים (תמ"ש 57767-05-13, השופט פפרני ).

3.

ביום 9.6.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בסוגיית המזונות, ובו נקבע כי עלות צרכיהם ההכרחיים של כל אחד מהקטינים עומדת על 1,300 שקלים בחודש. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על המבקש לשלם למשיבה מזונות חודשיים בסך של 850 שקלים עבור כל אחד מהקטינים (סה"כ 2,550 שקלים), נוסף על תשלום חודשי של 1,200 שקלים כדמי מדור עבור כל הקטינים ביחד. עוד נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חריגות בתחומים של חינוך ורפואה (תמ"ש 47004-06-13, השופט פפרני (להלן: פסק הדין הראשון )).

4.

מקורה של הבקשה דנן בתביעה שהגיש המבקש ביום 3.1.2018 לבית המשפט לענייני משפחה, ובה עתר לביטולם של דמי המזונות האמורים בהם חויב. בעיקרו של דבר, המבקש טען כי מאז ניתן פסק הדין הראשון הורע מצבו הכלכלי בצורה משמעותית, כך שאינו מסוגל לעמוד בתשלומים האמורים, ולעומת זאת מצבה הכספי של המשיבה השתפר וכעת הכנסתה גבוהה משלו. המבקש הפנה בהקשר זה להלכה שנקבעה בבית משפט זה בבע"ם 919/15 פלוני נ'

פלונית (19.7.2017) (להלן: בע"ם 919/15 ).

5.

מנגד, המשיבה טענה כי דין התביעה להידחות, בהדגישה כי המבקש לא הציג הסבר לשינוי שחל בכושר השתכרותו, וכי ממילא אין מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה של המזונות. כן טענה המשיבה כי בניגוד לנטען מצבה הכלכלי קשה. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 11.4.2018 הגישה אף המשיבה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובה עתרה להגדלה של דמי המזונות (תלה"ם 16667-04-18).

6.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל בחלקה את תביעת המבקש ודחה את תביעתה של המשיבה. תחילה נדרש בית המשפט לענייני משפחה לתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך שינוי של פסיקת מזונות, וקבע כי נוכח ההלכה שנקבעה ב- בע"ם 919/15 די בשינוי נסיבות קל על מנת להצדיק בחינה מחודשת של פסיקה כזו. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף וקבע, על סמך המסכת הראייתית שנפרסה בפנינו, כי לא חל שינוי נסיבות מהותי ברמת ההכנסה של מי מהצדדים. לצד זאת, בית המשפט לענייני משפחה מצא להתחשב בהתנהלותה של המשיבה לאורך ההליך, בציינו, בין היתר, כי מעשיה גרמו לנתק בין המבקש לבין אחד הקטינים. על כן, במכלול הנסיבות, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המבקש עמד ברף הנמוך הדרוש לצורך דיון מחודש בדמי המזונות שבהם חויב. בסיכומו של דבר, בשים לב ליחס בין הכנסותיהם של הצדדים ולזמני השהות שלהם עם הקטינים, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי דמי המזונות שישלם המבקש יעמדו על 2,950 שקלים לחודש, לרבות דמי מדור והוצאות החזקה, וזאת החל מחודש מרס 2020.

7.

שני הצדדים הגישו כאמור ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. המשיבה טענה בעיקרו של דבר כי מעת שקבע בית המשפט לענייני משפחה שלא חל שינוי נסיבות מהותי בהכנסותיהם של הצדדים, היה עליו לדחות את שתי התביעות. מנגד, המבקש טען כי לנוכח ההלכה שנקבעה

ב- בע"ם 919/15 , די להצביע על שינוי נסיבות כלשהו על מנת להצדיק דיון מחודש בגובה המזונות. המבקש טען שיש להורות על ביטולם של תשלומי המזונות שבהם הוא חויב, ואף לחייב את המשיבה בתשלום רטרואקטיבי של הפרשי מזונות.

8.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את ערעורו של המבקש וקיבל בחלקו את ערעורה של המשיבה. תחילה ציין בית המשפט המחוזי כי אין לקבל את קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה לפיה נוכח ההלכה שנקבעה ב- בע"ם 919/15 די בשינוי נסיבות קל על מנת להצדיק דיון מחודש בחיוב המזונות. בית המשפט המחוזי הדגיש כי מעת שנקבע, כממצא עובדתי, שלא חל שינוי מהותי בהכנסות הצדדים, לא היה מקום לדון מחדש בסוגית המזונות מטעמים הנוגעים להתנהלות הצדדים בהליך. בהתאם לכך הורה בית המשפט המחוזי כי דמי המזונות שנפסקו בפסק הדין הראשון ייוותרו על כנם.

בקשת רשות הערעור

9.

בבקשת רשות הערעור שבפני טוען המבקש כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובהתאם לכך את חיוב המזונות שהוטל עליו במסגרתו. בתמצית, המבקש טוען כי הבקשה מעלה לדיון שאלה עקרונית הנוגעת לאמת המידה לצורך בחינה מחודשת של חיוב מזונות בעקבות ההלכה שנקבעה ב -בע"ם 919/15 . המבקש מטעים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו עולה בקנה אחד עם פסיקות אחרות שניתנו בערכאות הדיוניות המלמדות על הנמכת הרף הראייתי הדרוש בהליכים מסוג זה. באופן קונקרטי, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו, בניגוד לעמדת בית המשפט לענייני משפחה, כי אין די בשינוי נסיבות קל על מנת להצדיק בחינה מחודשת של חיוב המזונות. עוד מוסיף המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי אף כאשר ציין כי אין בהתנהלות הצדדים כדי להצדיק בחינה מחודשת של חיוב המזונות. מכל מקום, המבקש מציין כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לא נסמך רק על טעמים הקשורים בהתנהלות הצדדים, אלא גם על מצבם הכלכלי הכולל. זאת ועוד, המבקש טוען כי ככל שבחר בית המשפט המחוזי להתערב בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, היה עליו גם לדון לגופן אף בטענות השונות שהועלו בעניין חלק מהממצאים העובדתיים.

10.

בקשת רשות הערעור התמקדה כאמור בהשלכותיה של ההלכה שנקבעה ב- בע"ם 919/15 על פסקי דין חלוטים בעניין מזונות. מאחר שבעת הגשתה של בקשת רשות הערעור עמדה סוגיה זו ממש להכרעה בהליך אחר בבית משפט זה, ביום 27.12.2020 הוריתי על כך שהיא תיוותר תלויה ועומדת עד להכרעה בו (בע"ם 7670/18, השופטים נ' הנדל , ע' ברון ו- ע' גרוסקופף ).

11.

ביום 20.1.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט זה ב- בע"ם 7670/18 . בתמצית יצוין כי נקבע בפסק הדין שההלכה שנקבעה ב- בע"ם

919/15

אינה מהווה כשלעצמה עילה לפתיחתם של פסקי דין חלוטים בענייני מזונות, ואף אינה מחוללת שינוי במבחן שינוי הנסיבות המהותי המצדיק עיון מחדש במזונות שנקבעו בפסק דין חלוט – בין כזה שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין כזה שניתן לאחר הליך משפטי (ראו: בע"ם 7670/18 , בפסקה 14). לצד זאת, צוין כי במקרים שבהם עולה בידי צד להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות – עיון זה יעשה בהתאם להלכה שנקבעה ב- בע"ם

919/15 , וזאת באופן זהיר וקפדני ותוך בחינה מתוחמת של הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי ( שם , בפסקה 15).

12.

בשים לב לעקרונות אלו, הגיעה העת להכריע בבקשה שבפני.

דיון והכרעה

13.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ובשים לב לפסק דינו האמור של בית משפט זה ב- בע"ם 7670/18 , מצאתי כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

14.

כידוע, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שמתעוררת שאלה משפטית עקרונית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר היא מגלה עיוות דין (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ,

פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ). בנסיבות העניין, כעולה מן הבקשה, השאלה המרכזית לגביה טען המבקש נוגעת לאמות המידה הנדרשות לצורך בחינה מחודשת של חיוב מזונות בעקבות ההלכה שנקבעה ב -בע"ם 919/15 . כמצוין לעיל, שאלה זו זכתה לאחרונה להכרעה מפורשת ב- בע"ם 7670/18

האמור. בנסיבות אלו, ולאחר שהתרשמתי כי יתר טענותיו של המבקש נטועות בנסיבותיו הקונקרטיות של ההליך דנן, לא מצאתי כי הבקשה מצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" (ראו: בע"ם 5114/20 פלוני נ' פלונית

(15.2.2021)).

15.

למעלה מן הצורך יוער כי אף לגוף הדברים התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי במקרה זה עולה בקנה אחד עם העקרונות שהותוו ב- בע"ם 7670/18 . בנסיבות אלו, לא מצאתי כי קיים אף חשש שייגרם למבקש עיוות דין מדחיית הבקשה.

16.

סוף דבר: הבקשה נדחית. במכלול הנסיבות ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .