בע"מ 8589/11 פלוני נ. פלוני

1.

ערעורו של המבקש על פסק דין שחייבו במזונות בנו הקטין, הוא המשיב, נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בשל אי הפקדת עירבון. מכאן בקשת רשות הערעור.

2.

בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (כבוד סגן הנשיאה י' כהן) חייב את המבקש בתשלום מזונות למשיב. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. בד בבד עם הגשת הערעור עתר המבקש לפטור מהפקדת עירבון. בקשתו נדחתה וניתנה ארכה להפקדת העירבון. המבקש עתר לארכה וזו ניתנה לו. במועד האחרון להפקדה הגיש המבקש בקשה נוספת לפטור מעירבון. בקשה זו הוגשה באמצעות פרקליט חדש. אף בקשה זו נדחתה תוך מתן ארכה נוספת להפקדה. העירבון לא הופקד. ביום 11.4.11 החליט בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ש' מנהיים) לדחות את הערעור בשל אי הפקדת עירבון. המבקש הגיש בקשה לביטולו של פסק הדין שדחה את ערעורו, בטענה כי פסק הדין ניתן על פי צד אחד. בקשתו זו נדחתה ביום 4.7.77 (על ידי כבוד הרשם ש' מנהיים).

3.

ביום 16.11.11 החליטה כבוד הרשמת של בית משפט זה (השופטת ד' כהן-לקח) להיעתר לבקשת המבקש ולהאריך לו המועד להגשת בקשת רשות ערעור. כבוד הרשמת הדגישה בהחלטתה כי הארכת המועד ניתנת אך ורק לעניין תקיפתו של פסק הדין מיום 11.4.11 ולא לגבי ההחלטה מיום 4.7.11, שלא לבטל את פסק הדין. כבוד הרשמת הבהירה, (כבר בהחלטה קודמת, מיום 2.11.11) כי ההחלטה מיום 4.7.11 ניתנה על ידי כבוד השופט ש' מנהיים בכובעו כרשם. על כן, הדרך הנכונה להשיג על אותה החלטה הייתה באמצעות ערעור בזכות, שיבוא בפני שופט של בית המשפט המחוזי (זאת כאמור בסעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד-1984). מכאן, שבקשת רשות הערעור שלפניי מוסבת על פסק הדין מיום 11.4.11 ותו לא.

4.

עיינתי בבקשה ולא מצאתי שיש בה ממש. בית המשפט המחוזי נתן למבקש ארכות חוזרות ונישנות לשם הפקדת העירבון. המבקש לא פעל כמתחייב. גם אם המבקש לא קיבל כל החלטה והחלטה, הרי חובה הייתה עליו לבדוק מה גורלה של כל בקשה ובקשה שהגיש. אם לא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו (או על פרקליטו). יצוין, כי המבקש אף קובל על פרקליטו הקודם. מיותר לומר שטענות כלפי הפרקליט, שכמובן איני מביע כל עמדה לגביהן, אינן יכולות להצדיק את מחדליו של המבקש.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקש יישא בשכר טרחה בסך 5,000 ש"ח.