פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
8626/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. פלוני
2. עו"ד עזרא אשרי – כונס נכסים
נ ג ד
המשיבות:
1. פלונית
2. עו"ד אורלי לוי-ברון – כונסת
נכסים
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט)
ברמ"ש
20015-10-18 מיום 22.11.2018
בשם המבקשים:
עו"ד עזרא אשרי
החלטה
1.
המבקש 1 והמשיבה 1 היו נשואים, נפרדו והתגרשו. במהלך הדיונים על חלוקת רכושם הם הסכימו לפרק את השיתוף בביתם (להלן: הבית ). לכונסי נכסים למכירת הבית מונו באי כוחם, כיום המבקש 2 מטעם המבקש 1 והמשיבה 2 (שהחליפה באת כוח קודמת) מטעם המשיבה 1. בהליך התמחרות בשנת 2011 זכה המבקש 1. לא ניתן אישור להסכם המכר. בשנת 2015 ביקשה המשיבה 1 לערוך שומה חדשה לבית ולקיים הליך התמחרות חדש. ביום 18.12.2016 קיים בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת מ' דהן ) דיון בבקשה. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון (להלן: הפרוטוקול ), הצדדים הצהירו שהם מסכימים להליך התמחרות חדש ולשומה חדשה של הבית. בית המשפט הורה לשמאי לשום את הבית על פי הסכמות הצדדים.
2.
ביום 11.7.2018 ביקשה המשיבה 2 היתר לקיים פעולות למכירת הבית. המבקשים טענו כי המבקש 1 זכה בהליך ההתמחרות בשנת 2011, וכי בישיבה מיום 18.12.2016 הוא לא הסכים להליך חדש – אלא היה זה ניסיון של בית המשפט להביא להסכמה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' סגנית הנשיא מ' דהן ) קבע ביום 21.8.2018 כי אם תוך 30 ימים לא יגישו כונסי הנכסים בקשה מוסכמת, הוא ימנה כונס נכסים ניטרלי. המבקשים ביקשו רשות לערער על החלטה זו. הם טענו שלא הסכימו למה שנכתב בפרוטוקול, ושיש לשוב למימוש הזכייה של המבקש 1 בהליך ההתמחרות. הם הוסיפו שהצדדים מתדיינים בקשר לפירוק שיתוף בנכס אחר, ויש להמתין לתוצאות הליך זה ולא לפרק את השיתוף בנכס אחד בלבד של בני הזוג (כלומר הבית). ביום 22.11.2018 דחה בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא ש' שוחט ) את הבקשה. צוין כי הפרוטוקול אמור לשקף את מהלך הדיון, כי המבקשים לא ביקשו לתקן אותו, וכי טענות דומות בדבר הסכמת המבקשים למה שכתוב בו, נדחו בהחלטות קודמות. אשר לפירוק שיתוף בנכס אחד בלבד, קבע בית המשפט כי היה צריך לטעון טענות אלה בתחילת ההליכים בין הצדדים, ולא בחלוף שנים. מכאן הבקשה שלפניי. המבקשים שבים על טענתם כי לא הסכימו למה שנכתב בפרוטוקול בשמם. עוד הם טוענים כי המשיבה 1 וכונסות הנכסים מטעמה עיכבו את הליכי המכירה, וזו אינה עילה לביטול הזכייה של המבקש 1 בהליך ההתמחרות. הם מוסיפים כי יש לשקלל את זכות המבקש 1 בבית ובנכס הנוסף, ולכן יש להמתין לתום הדיון בנכס האחר.
3.
עיינתי בבקשה ובנספחיה. מצאתי כי הכרעת בית המשפט המחוזי אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו בטבת
התשע"ט
(23.12.2018).
ש ו פ ט