בע"מ 8690/20 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.11.2020 בעמ"ש 36109-09-19 (השופטת מ' ברנט , השופט צ' ויצמן והשופטת מ' בן ארי ), בגדרו הוחזר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, על מנת שישלים את הטעון השלמה בפסק הדין מיום 17.6.2019 בתמ"ש 10912-05-10 (סגן הנשיאה נ' פישר ).

2.

המבקשת היא היורשת היחידה על-פי צוואה של המנוח גיורא אדלר ז"ל (להלן: " המנוח "), אשר הלך לעולמו במהלך הדיונים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה. המנוח והמשיבה (להלן גם: " בני הזוג ") נישאו זה לזו ביום 17.9.1984 ולהם שלושה ילדים; כיום הם בגירים. בשלב מסוים, לאחר פרישתו של המנוח משירות הקבע בצה"ל בשנת 1990, עלתה מערכת יחסיהם של בני הזוג על השרטון, ומאז שנת 2010 ניהלו מספר הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר חלקם אינם דרושים לענייננו.

3.

ביום 6.5.2010 הגיש המנוח תביעה רכושית לפירוק שיתוף בשתי דירות מגורים הרשומות בחלקים שווים על שם בני הזוג, כך גם בדומה, לגבי מטלטלין, ולאיזון זכויות סוציאליות. כחודשיים לאחר מכן, הגישה המשיבה בקשה למתן צו הגנה נגד המנוח, וביום 15.7.2010 ניתן תוקף להסכמות בני הזוג, לפיהן בין היתר לא יכנס המנוח לדירתם המשותפת, שבה התגוררו בני הזוג, במשך 90 יום החל מיום 13.7.2010; מאותה עת התגורר המנוח מחוץ לדירת המגורים. בהמשך, ביום 1.3.2012 הגיש המנוח תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים מיום עזיבתו את דירת המגורים ועד למכירתה בפועל.

4.

ביום 27.7.2011 נתן בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ח' מטלין ) צו למינוי כונסי נכסים לפירוק שיתוף ומכירת הדירות שבבעלותם המשותפת של בני הזוג. במסגרת ההחלטה הוצע מתווה לפירוק בדרך של העברת הדירות, או אחת מהן, בין בני הזוג, וביצוע תשלומי איזון ביניהם. עוד נקבע, כי ככל שלא יעלה פירוק שיתוף במתווה שהוצע, תמכרנה שתי הדירות בשוק החופשי, כאשר 70% מדמי המכר יחולק באופן שווה בין הצדדים ויתרת דמי המכר תישאר בידי כונסי הנכסים עד למתן הכרעה במכלול התביעות שבין בני הזוג. בחודש מרץ 2012 אושרו הסכמי המכר של שתי הדירות על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, במסגרתם רכשה המשיבה את חלקו של המנוח באחת מן הדירות; ואילו הדירה הנוספת שהייתה בבעלותם נמכרה לצד שלישי.

5.

בני הזוג פנו להליך גישור, אך זה לא צלח; בטרם החלה מסכת שמיעת הראיות, התקבלה הודעה על פטירת המנוח. לאחר פטירתו החלה המשיבה לקבל את זכויות הפנסיה וקצבת השארים של המנוח. המבקשת, שכאמור היא היורשת היחידה על-פי הצוואה, ביקשה לבוא בנעליו של המנוח לעניין התביעה לדמי שימוש ראויים ולעניין התביעה הרכושית; כמו כן ביקשה, כי יתרת הכספים שנותרה בקופת הכינוס תחולק בחלקים שווים בינה לבין המשיבה, וכי ימונה אקטואר לצורך הערכת הזכויות הסוציאליות של המנוח, לרבות הכספים שפדתה המשיבה לאחר פטירתו.

6.

ביום 17.6.2019 דחה בית המשפט לענייני משפחה (סגן הנשיאה נ' פישר ) את התביעה לדמי שימוש ראויים, משמצא כי המנוח יצא מרצונו מהדירה המשותפת, ועל כן אינו זכאי לדמי שימוש ראויים. ככל שהדברים נוגעים לתביעה הרכושית, דחה בית המשפט לענייני משפחה את טענות התביעה בדבר הברחת כספים על-ידי המשיבה, תוך שנתן אמון בעדותה, כי המנוח לא תרם מאומה למאמץ המשותף והחיים המשותפים. בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בין בני הזוג לא היה שיתוף כלכלי אלא לכל היותר "שיתוף כלכלי מוחלש"; כי אורח החיים שניהלו בני הזוג לא היה קל, כי המשיבה וילדיה סבלו מאלימות מילולית, ואף מאלימות פיזית, מצד המנוח; וכי המנוח ניהל יחסים רומנטיים עם המבקשת, במקביל לחיי נישואיו; יחסים שיש בהם שיתוף כלכלי, ואשר כללו חשבון בנק משותף, שבו הפקיד המנוח סכומי-כסף בסך של עשרות אלפי שקלים. על רקע דברים אלה, הורה בית המשפט לענייני משפחה על איזון נכסים בלתי שוויוני הן של הכספים המצויים בקופת הכינוס, הן של הזכויות הסוציאליות שצבר המנוח ממועד הנישואין ועד למועד הגשת התביעה הרכושית על-ידו, ביחס של 70% לטובת המשיבה ו-30% לטובת המבקשת.

7.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. לאחר שעיין בחומר שהונח לפניו ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי חסר דיון בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בארבעה נושאים, הנוגעים למועד היווצרות הקרע בין בני הזוג ולאיזון הזכויות שבין הצדדים, הדרושים לשם הכרעה בטענות הצדדים. לפיכך, הורה בית משפט קמא על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שישלים את פסק דינו, לאחר שייתן את דעתו על הנושאים הטעונים השלמה. לצורך זה, נקבע, יהא רשאי בית המשפט לענייני משפחה לזמן את הצדדים קודם להשלמת פסק דינו או לקבל את טיעוניהם בכתב, ככל שיסבור כי הדבר דרוש; לאחר שיינתן פסק הדין המשלים, " יוכל כל אחד מהצדדים לבחון האם ברצונו לערער על קביעות פסק הדין המשלים של בית משפט קמא ". לבסוף, בשולי החלטתו, ציין בית משפט קמא כי " התיק ייסגר ".

מכאן בקשת רשות הערעור.

8.

בבקשה שלפנַי עותרת המבקשת לבטל את החלטת בית משפט המחוזי לסגירת תיק הערעור ולהשבת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, ומבקשת להורות לבית המשפט המחוזי לדון ולהכריע בערעור. המבקשת טוענת, כי בית המשפט המחוזי שגה כשהורה על "ניהול משפט חוזר ", בסוגיות אשר כבר הוכרעו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה. המבקשת מציינת, כי בהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי, נקבע דיון הוכחות לחודש יוני 2021. לדבריה, השבת ההתדיינות לשלב ההוכחות אינה מוצדקת בנסיבות העניין, בהן התביעה הרכושית הוגשה לפני למעלה מעשור; תביעת דמי השימוש הראויים הוגשה לפני 9 שנים בקירוב; יתרת כספי תמורת הדירות מוחזקת בקופת הכינוס לפני למעלה מ-6 שנים; ולאחר שהצדדים המתינו כמעט 5 שנים להכרעת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר הגשת הסיכומים. בנסיבות אלה, הימשכות ההליכים ופתיחתם מחדש גורמים לה לעיוות ולעינוי דין, ועומדים בניגוד לעקרון סופיות הדיון. כמו כן נטען, כי החלטת בית המשפט המחוזי מקנה זכות ערעור למשיבה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, למרות שזו בחרה שלא להגיש ערעור על פסק הדין ועל הקביעות שנקבעו בו. עוד נטען, כי שגה בית משפט קמא כשהורה על סגירת תיק הערעור, מבלי שדן והכריע בחלק מנימוקי הערעור, כמו סוגיית יחס איזון הנכסים וטענות המבקשת נגד דחיית התביעה לדמי שימוש ראויים.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ונתתי דעתי על נימוקיה, ולמקרא פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית המשפט המחוזי ,

באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומבלי להיזקק לתשובה מאת המשיבה.

10.

הנדון דידן אינו מעלה סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדל"ת אמות הסכסוך הפרטי שבין הצדדים. עיקר טענות המבקשת מתמקד בשאלה האם ראוי ומוצדק היה לקבוע, בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, כי התובענה תוחזר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה; בשאלה זו אין כדי לעורר סוגיה עקרונית הראויה לדיון ב'גלגול שלישי' . יתרה מכך, הלכה פסוקה היא שבית המשפט לא יתערב ב'גלגול שלישי' בהחלטה או בפסק דין שמשמעו המשך בירור ההליך בערכאה הדיונית (ראו למשל, בע"ם 1536/09 פלוני נ' פלונית , פסקה ט' (3.3.2009); רע"א 4250/11 ג'רזאלין נ' אבו ח'יר , פסקה 9 (30.6.2011)). בענייננו, כאמור, הורה בית המשפט המחוזי, כי הדיון בתביעה יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לדיון בארבעה נושאים ממוקדים, אשר לאחריו יוציא תחת ידו פסק דין חדש שמשלים את החסר; בכך אין מקום להתערבות, בייחוד כאשר זכויות הצדדים שמורות להם לערעור בהמשך לפי הצורך. בנסיבות אלה, אף אינני סבור כי נגרם למבקשת עיוות דין אשר מצדיק להעתר לבקשה. אכן, הימשכות ההליכים בנסיבות העניין היא מצב בלתי-רצוי, ויש להצטער על כך שהצדדים לא השכילו להביא לסיומו של הסכסוך, אך בעניין זה כשלעצמו, אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'. בטוחני כי בית המשפט לענייני משפחה יפעל ביעילות ובמהירות הנדרשת ויינתן פסק דין משלים בהקדם האפשרי.

11.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.