בע"מ 8721/13 פלוני נ. מחלקה לשירותים חברתיים -קרית חיים וקריית שמואל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט

ג'יוסי ) מיום 28.11.13 בענ"א 4532-11-13, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על שורת החלטות של בית המשפט לנוער בחיפה (החלטות מן הימים 15.10.13, 22.10.13, שתי החלטות מיום 23.10.13, והחלטה מיום 2.11.13 - בהתאמה) בתנ"ז 5271-11-08 (השופטת

בן-לוי ), כפי שתפורטנה להלן. עניינה של הפרשה העצובה הטיפול בקטין בנה של המבקשת.

רקע והליכים

ב.

הנה הרקע העובדתי וההשתלשלות הדיונית הרלבנטיים לבקשה: המבקשת היא אמו של הקטין, יליד 2001 אשר הוכרז כנזקק והוצא ממשמורת הוריו בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש "כ-1960 . ביום 4.6.09 הורה בית המשפט לנוער בחיפה על השמת הקטין במשפחת אמנה טיפולית (תנ"ז 5271-11-08 ). בהחלטה מיום 24.7.13 נתן בית המשפט תוקף לתכנית טיפולים ומפגשים שהונחה בפניו, שכללה מפגשים עם המבקשת, תוך שקבע כי "אין להוריד מתכנית המפגשים שהוצגה בפני אף מפגש בלא אישור בית המשפט". בנוסף, בית המשפט האריך את צו ההוצאה ממשמורת עד ליום 30.6.14, תוך שקבע דיון מעקב שיתקיים ביום 23.1.14.

ביום 30.9.13 הגישה המבקשת לבית המשפט בקשה לפי 26 לחוק הנוער ולפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, בגין סיכול קיומם של מפגשים טיפוליים עם בנה הקטין מצד המשיבות, וזאת בניגוד לתכנית המפגשים שנקבעה על-ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 24.7.13; עוד התבקש מתן צו לביצוע בדיקות רפואיות לקטין ופיצול סעדים. ביום 14.10.13 הגישה המבקשת בקשה דחופה נוספת, בגדרה ביקשה להורות על החזרת הקטין למשמורתה; התבקש גם צו למעקב פסיכיאטרי לקטין.

בהחלטה מיום 15.10.13 הורה בית המשפט לכל צד להגיש תכנית טיפול מוצעת בליווי מסמך מאת הגורם הטיפולי, וזאת עד ליום 27.10.13. בהחלטה מיום 22.10.13 אושרה "תכנית טיפול מוסכמת" שהגישה משיבה 4, עובדת סוציאלית לחוק הנוער. ביום 22.10.13 הגישה המבקשת תכנית טיפול מוצעת לבית המשפט שההסדר בה זהה לתכנית שאושרה, תוך שביקשה השתתפות השירות לאמנה בעלות ההליך הטיפולי הפרטי; בהחלטה מיום 23.10.13 נדחתה בקשתה זו.

ביום 22.10.13 הגישה המבקשת "בקשה בהולה למתן החלטה" בגין אי מתן מענה לבקשותיה מן הימים 30.9.13 ו-14.10.13, שעניינן בעיקר אי-מילוי החלטתו של בית המשפט מיום 24.7.13, החזרת הקטין למשמורתה והוצאת צו לעריכת בדיקות רפואיות. בהחלטה נוספת מיום 23.10.13 נקבע שלא תינתן החלטה מעבר לאשר כבר ניתן; באשר לבקשה לבדיקות רפואיות נקבע כי יוגש דיווח רפואי עדכני ביחס למצבו של הקטין עד ליום 1.11.13, וכי לאחר מכן יקבע בית המשפט עמדתו בנידון. ביום 30.10.13 הועבר תיקו הרפואי של הקטין על-ידי המשיבה 4, ובהחלטה מיום 2.11.13 הורה בית המשפט להעביר לכל הצדדים את האישור הרפואי.

ג.

על חמש ההחלטות שפורטו עירערה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה; בית המשפט התבקש להורות על החזרת הקטין למשמורת אמו ועל עריכת בדיקות רפואיות לקטין בדחיפות. בפסק דין מיום 28.11.3 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ס' ג'יוסי ) את הערעור, תוך שסיווג את החלטות בית המשפט לנוער, שעליהן השיגה המבקשת, כהחלטות ביניים שגרתיות שאינן עקרוניות (ענ"א 4532-11-13). ביחס להחלטה בעניין גיבוש תכנית הטיפול מיום 15.10.13 נקבע, כי היא מתחייבת נוכח המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ביחס למימון הטיפול. ביחס להחלטה בעניין אישור תכנית הטיפול מיום 22.10.13 נקבע, כי היא טכנית ומתחייבת מהחלטותיו הקודמות של בית משפט לנוער. ביחס להחלטה בעניין השתתפות במימון מיום 23.10.13 נקבע, כי היא נשענת על החלטה חלוטה מיום 26.6.13 – שבגדרה נפסק, כי בעלותה של מטפלת פרטית שאינה עובדת דרך קבע עם רשויות הרווחה תשא המבקשת לבדה; על החלטה זו לא עירערה המבקשת. גם ביחס להחלטה בעניין דחיית הבקשות ובאשר למצב הרפואי מיום 23.10.13 נקבע, שהערעור בגינה מוקדם, שכן בית המשפט לנוער טרם קבע עמדתו בנידון. ביחס להחלטה בעניין המצב הרפואי מיום 2.11.13 נקבע, כי היא החלטת ביניים חסרת תוכן מהותי. בית המשפט הורה למבקשת, ככל שהיא מבקשת להשיג על החלטה להאריך את צו ההוצאה ממשמורת, להגיש בקשה מסודרת אשר במסגרתה גם תציג את הראיות החדשות להן היא טוענת.

ד.

בבקשה הנוכחית חוזרת המבקשת על טענותיה בדבר התעלמות הערכאות השיפוטיות מבקשותיה השונות, ומבקשת את השבת הקטין למשמורתה נוכח שינוי הנסיבות הנטען.

הכרעה

ה.

כידוע, בית משפט זה נעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אך במשורה, במקרים בהם מתעוררת שאלה החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין ; אמנם, משעסקינן בהליכים משפטיים שעניינם הפרדה בין הורה לילדו, יש מקום להקל בנטל המושת על כתפי המבקשים רשות ערעור, אך אין בהקלה זו בכדי להעניק "מסלול ייחודי של ערעור שני בזכות" (רע"א 3039/12 פלונית נ' משרד הרווחה , פסקה 5 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (2012)). לאחר העיון בבקשה ובנספחיה, סבורני כי אינה מעלה שאלה שיש להביאה לדיון בגלגול נוסף, וכי תחושת הצדק אינה נפגעת בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שבפנינו. מבלי שאטע מסמרות, יש להניח כי בית המשפט לנוער יידרש בהמשך לבקשות ככל הנחוץ, לרבות באשר לשאלה הרגישה של מיקום הקטין .

ו.

אכן, למותר לציין כי הוצאת קטין ממשמורת הוריו, היא צעד קיצוני הננקט על-ידי הרשויות מקום בו אין דרך אחרת להבטיח את טובת הקטין ( רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני , פ"ד נו(4) 872 (2002)), וכי "ככלל מקומו של קטין עם הוריו-מולידיו, אליהם קשור הוא בקשר הדם שלא ניתן לנתקו, ואשר ביכולתם ליתן לו תחושת שייכות שהיא חיונית לרגש הביטחון הקיומי ולהתפתחותו כאדם " (דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (2011) מפי השופטת ארבל). למרבה הצער, המציאות האנושית המצערת מחייבת חריגים לכלל. חמש החלטות בית המשפט לנוער, עליהן השיגה המבקשת, ניתנו כחלק מההליך הדיוני המתנהל בפניו כסדרו, ואינן מגלות לגופן טעם להתערבות.

ז.

בָּרִי לכל, כי ב לוּז

הבקשות, הערעור והבקשה לרשות ערעור עומד רצונה, הנוגע ללב והמובן אנושית, של המבקשת להשיב את בנה לחזקתה ולגדלו. כידוע, צו ההארכה להוצאה ממשמורת מטיבו תחום בזמן (ובענייננו עד ליום 30.6.14), ובמהלכו ניתן להעריך מחדש את הנסיבות, בשים לב למצבו ולטובתו של הקטין. חזקה על בית המשפט לנוער כי יתן דעתו לכל הנחוץ, ואיני נוטע כמובן כל מסמרות; והמבקשת ראוי שתיועץ בייעוץ משפטי באשר לאפשרויות העומדות בפניה.

ח.

סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה.