בע"מ 878/17 פלוני נ. פלוני

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 4.1.2017 (עמ"ש 11564-09-16, סגן הנשיא ז' הווארי

והשופטים א' קולה ו- ד' צרפתי ). בפסק דין זה דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מיום 27.6.2016 (ת"ע 1593-02-09, ת"ע 1615-02-09, ת"ע 1577-02-09, השופטת ר' גורביץ ).

2.המבקשת נישאה לדודו של המשיב (להלן: בן הזוג

או המנוח ) ביום 9.6.1963 בכנסייה בנצרת, ובהמשך נולדו להם חמישה ילדים. ביום 29.1.2004 חתם בן הזוג על צוואה בפני נוטריון שעל-פיה ציווה את כל נכסיו לבן אחיו, הוא המשיב (להלן: הצוואה ). ביום 21.10.2008 נפטר בן הזוג.

3.לאחר מותו של בן הזוג המבקשת הגישה בקשה למתן צו ירושה, בעוד המשיב הגיש התנגדות לבקשה זו, וכן הגיש בקשה למתן צו קיום צוואה. מנגד, המבקשת הגישה התנגדות לבקשתו של המשיב וטענה כי הצוואה לא שיקפה את רצונו של המנוח אלא נעשתה על-ידי המשיב או בהשפעתו, כי חתימתו של המנוח על גבי הצוואה מזויפת, כי הצוואה לא נחתמה בפני נוטריון, וכי הצוואה אינה ערוכה לפי הכללים הקבועים בחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 ותקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977.

4.בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה למתן צו ירושה, וכן את ההתנגדות למתן צו קיום צוואה בקבעו כי חתימתו של המנוח על הצוואה היא אותנטית. בעשותו כן, בית המשפט לענייני משפחה העדיף חוות דעת מומחה לכתב יד שהוגשה מטעם המשיב על-פני חוות הדעת מומחה אחרת שהוגשה מטעם המבקשת. כמו כן, נקבע כי הוראות הצוואה מתיישבות לחלוטין עם סיפור חייו העגום של המנוח לנוכח הקרע בינו לבין המבקשת. לפיכך, כך נקבע, הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המנוח. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף וקבע כי המבקשת לא הוכיחה שהנוטריון ערך את הצוואה מבלי שהמנוח עמד בפניו, וכן קבע כי אמנם נפלו פגמים בעריכת הצוואה לפי הוראות החוק הרלוונטיות, אך פגמים אלה אינם יורדים ל"עצם מהותה של הצוואה" בהפניה לסעיף 25 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה ).

5.המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וזה נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אימץ

את הממצאים וההנמקות של בית המשפט לענייני משפחה בתוקף סמכותו לעשות כן לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6.הבקשה שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי הבקשה הנוכחית מעלה "שאלות משפטיות עקרוניות חשובות וחדשות שמעולם לא נידונו בבית המשפט". לגופם של דברים, המבקשת טוענת כי לא ניתן לקיים "צוואה בפני רשות" שממנה נעדרים כל המרכיבים והסימנים של צוואות מסוג זה לפי הוראות החוק הרלוונטיות. בנוסף לכך, היא טוענת כי סעיף 25 לחוק הירושה לא חל במצבים שבהם נפלו פגמים בפעולות הנוטריון, להבדיל מאשר בצוואה עצמה. לפיכך, המבקשת טוענת כי אין בכוחו של הסעיף לרפא את הפגמים שנפלו במעשיו של הנוטריון. טענות נוספות של המבקשת כוונו כנגד הנוטריון עצמו.

7.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כלל ידוע הוא כי אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" היא מחמירה, וכי תינתן רשות ערעור רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בניגוד לטענת המבקשת, הבקשה שבפני אינה מעוררת שאלה עקרונית אלא נסבה על שאלות עובדתיות מובהקות הנוגעות לאותנטיות של הצוואה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי מפסקי הדין של הערכאות דלמטה עולה בבירור כי התוצאה של הדרת המבקשת מן הירושה תואמת את רצונו של המנוח, כמו גם את מציאות החיים המשפחתית בין הצדדים. גם משום כך לא השתכנעתי שלמבקשת ייגרם עיוות דין חמור אם לא תינתן לה רשות ערעור.

8.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובתו של המשיב, אין צו להוצאות.